Page 159 - גג 44
P. 159
צילום :ליאורה סומק רוני סומק ָּע ַצ ְמנו ַע ִין ַא ַחתֵ ,ק ַר ְבנו ֶּאת ַה ֶּנ ֶּקב
ֶּש ַב ַכ ְר ִטיס ַל ְש ִנ ָּיהְ ,ו ַד ְרכֹו ָּר ִאינו
ֲע ִני ָּבה ֲא ֻד ָּמה ַח ָּדה ַכ ֶּח ֶּרבֶּ ,שהוא ָּע ַנב
ִב ְש ִביל ְל ַט ְש ֵטש ֶּאת ֲע ִליבות ֻח ְל ַצת ַה ַחא ִקי
ֶּשל ַע ְב ֵדי ַה ְמ ִס ָּלה.
ָּאז ָּה ָּיה ִנ ְנ ָּשף ִמ ִפיו ִז ְכרֹון ַה ַק ָּט ִרים
ֶּש ֵה ִריץ ַעל ַפ ֵסי ַב ְר ֶּזל ֶּשל ֶּא ֶּרץ ַא ֶּח ֶּרת,
ְו ַה ְקרֹונֹות ַה ְמ ֵל ִאים ַב ִספו ִרים ֵמ ַה ְפ ָּרת ְו ַה ִח ֶּד ֶּקל
ָּהיו נֹו ְש ִמים ֲא ִויר ָּנ ִקי יֹו ֵתר ֵמ ֲא ִויר ַה ַנ ְפ ָּט ִליןֶּ ,ש ָּד ַבק
ְב ִמ ְז ְודֹות ַה ִז ָּכרֹון ֶּשל ָּהעֹו ִלים ַה ֲח ָּד ִשים.
" ָּה ַר ֶּכ ֶּבת ְל ַגן ֵע ֶּדן"ָּ ,ש ַמע ִל ְפ ֵני מֹותֹו,
"יֹו ֵצאת ְבעֹוד ַ 3דקֹות",
ְו ֶּזה ְב ִדיוק ַה ְז ַמן ְל ַה ֲע ִמיס
ַעל ַה ְקרֹונֹות ֶׁאת ְ 99שנֹו ָׂתיו,
ֶּאת ַה ִמ ְג ַב ַעת ֶּש ָּא ַהב ְל ָּה ִזיז ִמ ַצד ְל ַצד
ְו ַגם ְש ֵא ִריֹות ִמ ְמ ִחיאֹות ַה ַכ ַפ ִים,
ֶּש ָּת ִמיד ָּש ַמר ְלקֹולֹו ֶּשל ַע ְבד ֶּאלַ -ו ַהאב.
3אלג'יר :אבו סומק יצמח מהתמר הקבור
ההקשר האתני בכתיבתו של רוני סומק מהווה סמן קולקטיבי לתהליך שעוברים היהודים-
הערבים וצאצאיהם בישראל .אפשרות זאת מתבררת לנו מתוך קריאה בשירו "אלג'יר"
והמצאת האחות תביא לנו אופציה לא ממומשת בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
אלג'יר
ִאם ָּה ְי ָּתה ִלי עֹוד ַי ְל ָּדה
ָּה ִיי ִתי קֹו ֵרא ָּלה ַא ְל ִג'יר,
ְו ַא ֶּתם ֱה ִיי ֶּתם ְמ ִסי ִרים ְב ָּפ ַני ֶּאת ַהכֹו ָּב ִעים ַהקֹולֹו ְנ ָּיא ִל ִיים
ְוקֹו ְר ִאים ִלי ַאבו ַא ְל ִג'יר.
ַבבֹו ֶּקרְ ,כ ֶּש ָּה ְי ָּתה פֹו ַק ַחת ֵעי ֵני שֹוקֹו ָּלד,
ָּה ִיי ִתי אֹו ֵמרִ " :ה ֵנה ַא ְפ ִרי ָּקה ִמ ְתעֹו ֶּר ֶּרת",
ְו ִהיא ָּה ְי ָּתה ְמ ַל ֶּט ֶּפת ֶּאת ַה ְבלֹו ְנד ְבראש ֲאחֹו ָּתה
ו ְבטו ָּחה ֶּש ִג ְל ָּתה ֵמ ָּח ָּדש ֶּאת ַה ָּז ָּהב.
ַּגג גיליון 17 44
