Page 171 - סקסמוביל
P. 171
171
הסופר נשאר מתוסכל "וחצי תאוותו בידו" ,כמו שאומרים.
הוא קיווה לפיצוץ ביחסים ויציאה של המאהב מהבית
בטריקת דלת ושלעולם לא יחזור .הרי לשם כך נתן הסכמתו
לשינוי הדרמתי .טריקת דלת עוצמתית מוכיחה על
אסרטיביות גברית .האיש לא טרק את הדלת ואפילו סגר
אותה בנימוס לשכן שבישר על הגופה של רוח .הסופר טעה.
הוא לא שיער עד כמה יצליח הטיפול של עליזה .עד כמה
יעצים את בטחונו של המאהב ויעשה אותו למכונת מין
שבלתי ניתן לעמוד בפניה ,בוודאי לא רוחמה .האם פניו של
הסיפור התראפויטי התמים הם אל מחוזות פורנוגרפיים לא
מוכרים לסופר?
למרות זאת ,הסופר מחליט להשאיר את סצנת העימות ואת
סצנת המין הסוער ,שעוד רגע תתואר דבר דבור על אופניו,
לדיראון .למען יראו כולם :אין לסופר ,כל סופר ,שליטה
מלאה על דמויותיו .לעיתים ,כמו הפעם ,פונות הדמויות
לדרכים משלהן מבלי להתחשב ברצונותיו של הסופר ,כל
סופר .כאן נחשף הסופר בפני קוראיו .הוא שונא את המאהב
שנאה תהומית קשה כשאול ,ואם המאהב לא יעזוב את
הבית בקרוב מאד יבולע לו .בעינויים קשים יבולע לו .יש
לסופר שיטות עינוי.
מאוחר יותר בבוקר השכן מצלצל שוב בדלת .רוחמה ,עצלה,
אחרי "משגל מעולה" ,יותר מכפי שביקשה מהסופר ,יותר
מכפי שיכלה לתאר לעצמה ,ותוך "שלמי תודה" לסופר,
שוכבת עירומה במיטתה ומוחה מנסה להבין מה עובר עליה
עכשיו .איזו סערה מטלטלת אותה .היא נזכרת ברגע
החדירה .בזעזוע שעבר בגופה ,כאילו זרם חשמלי עולה
מחלציה מעלה אל פיה ומחלץ ממנו צעקה חנוקה לא
אופיינית .רגע אחרי היא מאבדת את השליטה על פיה,
שנשאר פעור בלי יכולת לנשום.
