Page 167 - סקסמוביל
P. 167

‫‪167‬‬

‫קיבלה הוראה מגבוה" וחייה ניצלו בזכות הבגידה הזאת ודי‬
                                                            ‫לה‪.‬‬

‫הסופר לא מתקשה לתאר חיצונית את רוחמה למרות שאין‬
‫בסיפור הקודם תיאור חיצוני שלה‪ .‬דמותה של רוחמה חיה‬
‫ועומדת לנגד עיניו‪ ,‬אך בלתי מושגת‪ .‬היא כמטחווי יד ממנו‪,‬‬
‫כאדם ואלוהים מהקפלה הסיסטינית‪ ,‬אך לא מוחשת‪ .‬פניה‬
‫המאופרות בקפידה עוצמות את עיניו רגע לפני שנרדם‪,‬‬
‫ופוקחות אותן ברגע ההתעוררות שלו אך מתפוגגות "כרוח‬

                                                       ‫רפאים"‪.‬‬
‫לרוחמה גוף של אישה בגיל חמישים שלא ילד‪ .‬שדיה‬
‫הגדולים הנתמכים בחזייה יוצרים את מבנה הגוף הנשי‬
‫הקלסי‪ .90 60 90 :‬הגוף הזה עטוף תמיד בחצאית צרה‬
‫ושחורה‪ ,‬ורגליים נהדרות גולשות מהחצאית אל הנעליים‬
‫גבוהות העקב והשחורות‪ .‬מחשוף קל ויופי לא מצוי מאופר‬
‫היטב וקול צרוד מעישון בלתי פוסק משלימים "סילואט"‪,‬‬
‫כבציור של מודליאני‪ .‬אבל רוחמה הייתה "כעלה נידף‬
‫ברוח" בפני ראש הארגון שבאה אליה להתייעץ בכוכבים‬
‫ומעולם לא שילמה‪ .‬הנה אישה מפוחדת שנדרשה לה הגנה‪.‬‬
‫הסופר היה שם לעזור לה בכל הזדמנות‪ ,‬ובכלל זה הציל‬
‫אותה ממוות בטוח לו הייתה נכשלת בפיתרון שהציעה‬
‫רוחמה לראש הארגון‪ :‬להסגיר לידיה את שמו של האדם‬
‫העלום‪ ,‬שלכאורה הציל את אביה מרצח והביא אותו לבית‬

                      ‫חולים פצוע קשה והוא כבר שכיב מרע‪.‬‬

‫הוא כותב את כל זאת בכתיבה תראפויטית ולא מוצא מזור‬
‫לנפשו המעונה‪ .‬איכשהו נדמה לסופר שמישהו מתערב‬
‫בכתיבה שלו‪ .‬סגנון הכתיבה‪ ,‬המילים לא כתמול שלשום‬
‫ולעיתים נראות זרות לסופר‪ .‬הן אחרות‪ .‬היד שהקישה‬
‫במקלדת היא שלו‪ ,‬המוקש על הצג כאילו החליק‬
‫ממחשבותיו‪ .‬הסופר מחליט להמשיך את הכתיבה‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172