Page 165 - סקסמוביל
P. 165
165
שמונים אולי קצת יותר" .השמנמנות" לא נוראה כל כך
בהתחשב בכך שהיא מתחלקת בפרופורציות סבירות לאורך
הגוף .בכל זאת ,למרות "האנלוגיה" הבלתי אפשרית בין
שתי הדמויות ,משהו עוצר בעדה מלקום ולהסתלק .הייתה
במאהב רפיסות מכמירה לב ,מין חוסר ויטליות ולחיים
שקועות כמעט אפורות ,כשכיב מרע .רוחמה חשבה שמאהב
כזה מתאים לה מאד ובוודאי היא תהיה גם אסירת תודה
על מזלה הגדול שהכירה דמות כמו רוחמה :עצבנית ,חסרת
מנוחה ,בלתי מרוצה בעליל ,קצרת רוח עם "פתיל קצר עוד
יותר".
הסופר תכנן "הפכים משלימים זה את זה" .והנה המאהב
עומד על דעתו .אפילו מתעמת .הוא "תופס לו כנפיים",
לוקח "חירות אמנותית" בלתי מורשת .השינוי הדרמתי הזה
בהתנהגות המאהב מרחיקה את הסופר מכותרת הפרק.
מילא ,הוא אומר ,רוחמה לא תבכה את כלבה המת ,אך
תגלה את רוח ,עוד רגע .ראשו מחוץ במכה מחפץ קהה
ומוחו נראה בבירור על המדרכה והוא לבן ומרובב בדם
קרוש.
רוחמה כדמות "ספין אוף"
לפני שהסופר ממשיך ב"כתיבת עצמו לדעת" ,הוא מבקש
לפתח אקספוזיציה .פשוט לברר לעצמו ובוודאי לקוראים
איך הכיר את הדמות הזאת רוחמה .בהיות רוחמה דמות
פיקטיבית לגמרי ,למעשה אין צורך לסופר לספר ולהלאות
קוראים בתיאור איזשהו מפגש בעבר .מותר לסופר מפורסם
וידוע כמוהו להתחיל סיפור במשפט אחד" :לרוחמה יש שני
כלבים" ולהכניס את הקוראים לעלילה מיד ,בדומה
