Page 160 - סקסמוביל
P. 160

‫‪160‬‬

      ‫תעלומת רציחתו של הכלב‬

                    ‫לרוחמה יש שני כלבים‬

‫לרוחמה יש שני כלבים‪ .‬לאחד היא קראה רוח ולשנייה‬
‫קראה סער‪ .‬ברור הוא‪ ,‬שהאחד הוא זכר והשנייה נקבה אבל‬
‫למינם של שני הכלבים אין שום חשיבות‪ ,‬רוחמה עיקרה‬
‫אותם‪ .‬לשניים יש תואר מחייב‪" ,‬פקינז"‪ .‬כן‪ ,‬פקינז‪ .‬כלבים‬
‫קטנים‪ ,‬נבחנים‪ ,‬לשונם משתרבבת מפיותיהם הקטנים‪,‬‬
‫שלעיתים חושפים שיניים קטנות שבהחלט יכולות להיות‬
‫אכזריות‪ ,‬בתנאי שהעומד מולם‪ ,‬הוא לא כלב גדול‪ ,‬אלא‬

                               ‫אדם שוחר שלום‪ ,‬חובב פרוות‪.‬‬

‫כך פותח סופר את סיפור חייו בכתיבה תראפויטית אמיצה‬
‫בעזרתה הוא מקווה לגאול עצמו מייסורי אהבה מענים‪ .‬הוא‬
‫עומד "לכתוב את עצמו לדעת"‪ ,‬כך בפירוש‪ .‬הוא שואל את‬
‫עצמו את שאלת המפתח‪ :‬איך קורה שסופר מאוהב בדמות‬
‫שהוא עצמו המציא? הסופר חושב‪ ,‬שאם יכתוב את תהליך‬
‫ההתאהבות שלו בדמות הבדויה‪ ,‬יבין יותר את עצמו‪ .‬אולי‬
‫גם יציל את עצמו‪ .‬בעבר שמע על כתיבה כזאת‪ ,‬ראה‬
‫פרסומים של שרלטנים הקוראים לציבור לבוא לסדנאות‬
‫כתיבה תראפויטית ולהירפא ממשהו‪ .‬הוא צחק ואפילו חשב‬
‫לתבוע את השרלטנים בתביעה ייצוגית על הונאה‪ .‬הייסורים‬
‫שסבל‪ ,‬שגרמו לו כאבי ראש בדרגה של מגרנה‪ ,‬דחפו אותו‬
‫לנסות גם ריפוי כזה‪ .‬משל היה שכיב מרע מוכן לקבל גם‬

                 ‫תפילות של רבנים קבליסטים שוכני מערות‪.‬‬
‫הוא חיפש חומר‪ ,‬קרא קצת על כתיבה תראפויטית וההסבר‬
‫דווקא מצא חן בעיניו‪ :‬כתיבה הדורשת ממנו לכתוב על‬
‫נושאים כאובים וכך לעורר בו את התת מודע‪ .‬אחרי שהתת‬
‫מודע יתעורר בו‪ ,‬ידע סוף סוף להבין‪ ,‬איך קורה שדווקא‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165