Page 193 - סקסמוביל
P. 193
193
ריח של עצבות
סיפור קצר בו יסופר על ריח של עצבות ,על בדידות ,על
ידידות ,על בליינד דייט ועל תוכנית גאונית מאד מאד.
אני מכיר את אבי שלכם .אנחנו חברים טובים .הוא יודע
להתנהג עם טיפוסים כמוני .אני לא טיפוס קל .אני צריך
אהבה כמעט כל הזמן .לאבי יש את הסבלנות לתת לי אותה.
לפעמים אני רואה אותו יושב בבית קפה מול הבית שלי.
אני אוהב אנשים שיושבים בבתי קפה .ככה אני יכול לרוץ
ישר לרגליים שלהם ולרחרח אותם .לפי הריח אני יודע
בדיוק איזה ראש יש להם למעלה .זה לא מאמץ גדול מידי
בשבילי .אחרי הכול ,שמו של האף שלי הולך לפני.
אני יודע מה אתם ,בני אדם ,חושבים על ריח רגליים .ישר
אתם רואים לנגד עיניכם את הריח החמוץ הזה ,שמעיד שזה
שמעליהם לא התרחץ .אני לא מתייחס לזה בכלל .לא אכפת
לי אם אתם מתרחצים או לא .לי יש דברים אחרים לגמרי
להריח .דברים הרבה יותר חשובים.
הבוס שלי דואג לרחוץ אותי מידי פעם .הוא רוצה שאני
אהיה נקי .אני חושב שהוא רוצה שלא יהיה עלי ריח כלבים.
לא ברור לי למה הוא רוצה שלא יהיה עלי ריח של כלבים.
הרי אני כלב! אם לא יהיה עלי ריח של כלבים איך הכלבים
האחרים יידעו שאני כלב? לא אכפת לי שהוא רוחץ אותי.
באמת .הבוס שלי הוא בוס נחמד .איך שהוא גומר לרחוץ
אותי ,עם שמפואים ותרסיסים מסריחים ,אני קופץ
מהאמבט ומתנער ככה ומתיז לו את המים על כל האמבטיה,
רץ לסלון ועושה לו פסיעות .הוא צועק ומתרגז קצת ועושה
בדיוק מה שאני רוצה שיעשה .הוא פותח לי את הדלת ואני
רץ לבית הקפה שנמצא מעבר לכביש.
