Page 196 - סקסמוביל
P. 196
196
בריח של אבי אין סימן לאבק שריפה .הוא עצוב בגלל
סיבות הרבה יותר פשוטות .הוא פשוט לבד .לא יודע למה.
הוא לבד .איך אני יודע את זה? ככה ,אני יודע את זה.
כשכשתי בזנב ,קפצתי על הכיסא הריק שלידו והגשתי לו
את הרגל הקדמית שלי ,כי אני יודע שאתם בני אדם נורא
אוהבים את התנועה הזאת שאני בכלל לא מבין אותה ,וגם
הצצתי על הקפה שלו .רק חצי כוס .יש לי עוד זמן .יש!
אבי לחץ בעדינות על הטפרים שלי והוא לא חייך.
לא צריך ,אמרתי לעצמי ,אל תחייך .נראה אותך לא מחייך
עוד מעט.
קפצתי מהכיסא ,נבחתי שתי נביחות ,חזקות ככה ,ורצתי
לכתובת שאני מכיר אותה מצוין .הגעתי לכתובת הזאת
שהיא חצר של בית ונבחתי כמה נביחות והופיעה חברה
שלי .כלבה נחמדה בגודל שלי בערך ,עם קצת יותר פרווה
משלי .אין לה בוס .יש לה הרבה בוסים .כל השכנים בבניין.
בכל זאת בלילה היא ישנה בחדר המדרגות .בחורף זה בכלל
לא נעים .ידעתי שצריך למצוא לה דחוף בוס שיודע לאהוב.
הרי לכם הרעיון הגאוני שלי .לא? אתם לא חושבים?
היא צריכה דחוף בוס ואבי צריך מישהי שתבלה אתו את
הזמן שלו מול הטלוויזיה והוא לא יהיה לבד יותר.
חיככנו אפים והיא נבחה לי משהו .לא חשוב מה .לא היה לי
זמן לבזבז על שטויות .הסתובבתי לרוץ חזרה לבית הקפה.
בלי לשאול שאלות היא רצה אחרי .אבי עלול לעוף לי משם.
תוך כדי ריצה סיפרתי לה מה הרעיון.
היא רק רצתה לדעת אם אבי נחמד.
הוא נחמד לאללה ,התנשפתי ,באחריות.
