Page 257 - סקסמוביל

‫‪257‬‬

‫כל מעייניה היו נתונים עתה לפקד אורן‪ ,‬אותו זכרה "כאיש‬
‫המוזר הזה"‪ ,‬שהופיע לכל התערוכות והיה קונה ציור אחד‬
‫לפחות‪ .‬היא זכרה גם את השיחה המפחידה ההיא שבה אמר‬
‫שאיציק הוא ללא ספק צייר מעולה‪" ,‬בעל מגע מכחול עדין"‪,‬‬
‫אבל לא היה סומך על אישיותו‪ ,‬ושפתו העליונה נמתחה‬
‫כלפי מעלה בעווית‪ .‬הוא דיבר אנגלית רצוצה בקול צרוד‬
‫והיה חגור באקדח‪ .‬איילין ענתה לו בנימוס וחייכה אליו את‬
‫חיוכה הזוהר‪ .‬לולא הציור שנקנה זה עתה‪ ,‬הרי ברמז אחד‬
‫ושתי פסיעות גדולות היה נזרק לכל הרוחות‪ .‬היא הצטערה‬

‫שלא נשברה מפרקתו כבר אז‪.‬‬
‫השוטרים‪ ,‬כמו המכוניות‪ ,‬עמדו המומים למראה היצירה‬
‫המושלמת‪ .‬כולם התנדבו ללוות אותה למשרדו של אורן‪ .‬רק‬
‫אחד זכה בכבוד ‪ -‬שוטר צעיר שידע אנגלית‪ .‬שובל ארוך של‬
‫האחרים הלך מאחור מצחקק ומגהק למראה האחוריים‬
‫המתנדנדים והרגליים החשופות‪ .‬מי זאת? שאל אחד‪.‬‬
‫מזדיינת של איזה צייר עציר‪ ,‬השיב מישהו‪ .‬אתה חושב‬
‫שאורן יביא לה ת'רפואה? שאל אחר‪ .‬בכיף הייתי שם אותה‬
‫אצלי על הטומבון‪ ...‬היא גויה לא?‪ ...‬הם אוהבות להזדיין‬
‫עם ישראלים‪ ...‬בטח יש לה איידס‪ .‬לכל האמריקאיות יש‪...‬‬
‫עזוב‪ ,‬הישראליות הכי טובות‪ ...‬לא בשביל להתחתן‪ ,‬סתם‬
‫לזיין למען המדינה‪ ...‬הם צחקו‪ ,‬הם גיחכו‪ ,‬ואיילין שמעה‬
‫את הקולות‪ .‬חלק שיערה שהבינה וחלק לא‪ .‬היא לא כעסה‬

‫עליהם‪ .‬שוטרים כאלה יש בכל העולם‪ ,‬אמרה לעצמה‪.‬‬
‫"זה עוד רחוק?" שאלה את המלווה שלה‪.‬‬

‫"בסוף המסדרון"‪ ,‬ענה והביט בחבריו ואלה השיבו לו‬
‫בקולות צחוק‪.‬‬

‫מוחו המיוסר של פקד אורן פעל במהירות בניסיון לשוות‬
‫לחדרו מראה מכובד יותר‪ .‬השולחן והכיסאות הזכירו לו‬
‫פתאום ריהוט עלוב של בית ספר‪ .‬איכשהו הספיק להעלים‬