Page 260 - סקסמוביל
P. 260
260
"פשפש במעשיך" ,רשף הרב שלמה לוי שבא במקומו של
הרב לופז שהלך לעולמו.
"סאת סבלותיך לא תמה ,שמואל!" התיז הרב לוי בזעם,
כשסיפר לו שמואל כהן על מעשיו של בנו יצחק חיים
שהתאהב בגויה .הוא דרש להחליף את כל המזוזות בבית
ולתרום לישיבה שעמד בראשה .הוא אסר על המשפחה
להיפגש עם איציק ולא להתקרב אפילו לדלת אמותיו .ביום
שעברו איציק ואיילין לגור בדירה משותפת בנווה צדק קרע
קריעה בדש בגדו של שמואל כהן וקרא לשבת שבעה .כמו
כן דרש "מתן בסתר" לקרן קמחא דפסחא שניהל וכסף
לשיפוץ בית הכנסת.
"היה לי בן ואלוהים לקח אותו" ,אמר שמואל לאשתו ברטה
בעיניים דומעות.
חייה של ברטה כהן לא היו חיים .היא תייקה בסתר כל
פיסת עיתונות שהתפרסמה על בנה ועל איילין ועקבה
בדריכות אחר התפתחותו של בנה כצייר .אי שם ,בליבה
פנימה ,בניגוד גמור לשכלה שראה באיילין אויב מספר אחד
שחצץ בינה לבין בנה היחיד ,שצמח למטר תשעים וחמישה
גובה ,חשה גאווה גדולה .בנה זה ,שנולד בלידה מאוחרת
ובייסורים גדולים ,לכד יופי של מלאך האלוהים.
ברטה כהן העבירה את ימיה בניהול מועדונים של קשישים
ועמדה בראש חזית החיפוש אחר תרומות מתורמים
אמריקאים והתפרסמה בקהילה כצדקת גדולה .כשנפצע
איציק כהן והיה בין החיים לבין המוות ישבה בוכייה במגרש
החנייה של בית החולים במכונית של אחת מחברותיה
והטלפון הסלולרי סיפק לה אינפורמציה שוטפת על מצבו
של איציק .בתהליך ההחלמה שלחה בהיחבא בידי חברותיה
מאכלים שאהב .מעולם לא דרכה רגלה בבית החולים ,וכמו
בעלה גם לילותיה לא היו לילות.
כשנעצר איציק מילאה את שמואל כהן שמחה מוזרה.
