Page 264 - סקסמוביל
P. 264

‫‪264‬‬

                                        ‫"אתם עוקבים אחרי?"‬
                         ‫"לא‪ ...‬לא‪ ...‬לא הייתי קורא לזה כך"‪.‬‬
‫הו מיי גוד‪ .‬הם עוקבים אחרי‪ .‬התקווה התנפצה בפניה בקול‬

                                                          ‫רעש‪.‬‬
‫גונדר ברמן דיבר בנעימות והסביר בקול רך מדוע הוא אינו‬
‫יכול להרשות לאיילין לבקר את איציק כהן העצור בחשד‬

                                          ‫לעבירה חמורה מאד‪.‬‬
‫"בשלב זה של החקירה"‪ ,‬אמר‪" ,‬רק קרובי משפחה מורשים‬
‫לבקר את העציר לפני משפט‪ .‬אני באמת מצטער‪ .‬את לא‬
‫קרובת משפחה‪ ,‬נכון? או שאני טועה‪ .‬תקני אותי אם אני‬

                                        ‫טועה‪ ...‬תקני אותי‪" ...‬‬
‫איילין לא הקשיבה יותר‪ .‬היא קמה והלכה אל הדלת‬
‫ויצאה ללא ליווי לחצר ולשער‪ .‬שם הצליחה להבחין בבירור‬
‫בריחו של איציק מעורב בריח הצבעים של ציורים גמורים‬
‫בתהליך של ייבוש‪ .‬לפני שפתחה את דלת המכונית‪,‬‬
‫מסוחררת מריחו של איציק ראתה שיד נעלמה חרטה על‬

                                  ‫כנף המכונית "ינקי גו הום"‪.‬‬
‫הפקס בביתם של איילין ואיציק לא הפסיק לטרטר ולצפצף‬
‫ולפלוט קללות‪ ,‬נאצות‪ ,‬איומים ברצח‪ ,‬בשריפה בגיהינום‪,‬‬
‫בקבורת חמור‪ .‬איילין לא הבינה את אשר ראתה‪ .‬מה שהיה‬
‫כתוב באנגלית היה לא פחות מפחיד למרות מילות ההרגעה‬
‫של עו"ד לוין‪ .‬בזעם חטפה את דפי הפלט והטילה אותם‬
‫בתוך הכיור של חדר האמבטיה‪ ,‬שם שרפה אותם והתבוננה‬

          ‫באש וחשה בחומה והעשן צרב את עיניה היבשות‪.‬‬
‫באותו לילה לא נרדמה‪ .‬התקרה שהשחירה עם הלילה‬
‫המתעבה הייתה לה לשמים‪ ,‬לכוכבים‪ ,‬לירח‪ .‬אחר כך‬
‫התבהרה התקרה והיא ראתה את השעון שרק בעוד‬
‫שעתיים אמור לצלצל ואור הבוקר התגבר לאיטו בחדר‬
‫השינה‪ .‬היא למדה לדעת שעוד מעט תזרח השמש והלכה‬
‫לחלון להמתין לזריחה המופלאה‪ .‬הרחוב היה שקט וגם‬
   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268