Page 267 - סקסמוביל
P. 267
267
"איך ...איך ...זה קרה?" גמגם.
"הייתה לי תאונה קטנה".
"אז אולי ...אז אולי"...
"בוא שב על ידי ,אל תגיד לי שאתה לא רוצה אותי פתאום".
"לא ...לא ...זה לא זה ...חשבתי שאולי את עייפה וזה בטח
כואב ...אפשר פעם אחרת".
השעה הייתה עשר בלילה ,עדיין לא מאוחר לביקור נוסף.
ברטה כהן שאלה באינטרקום" ,מי זה?"
"אני .איילין .יש לי משהו חשוב לומר .הודעה חשובה מאד".
ברטה כהן פתחה את הדלת ובצעקה נסוגה לאחור מהר עד
כמה שרגליה הכבדות יכלו לשאת אותה .שמואל כהן יצא
מאי שם לשמע הצעקה ,ועצר לעמוד פעור פה לנוכח
הצלקת .גופו הצנום והגבוה התעשת במהירות ופנה אל
פנים החדר .איילין הלכה אחריו וברטה נשארה קפואה
באשר עמדה ופניה מביעות זוועה.
לאט ,בכורסה עליה ישב ,יישר את כיפתו הסרוגה ,שילב את
רגליו והתבונן רגע ארוך בפני הצלקת.
"עד כדי כך את רוצה את איציק".
"כן" ,לחשה.
שמואל כהן חייך ואיילין לא ידעה לפרש את החיוך.
"את בטוחה שירצה אותך עם הצלקת הזאת?".
"כן ,אני בטוחה".
יותר לא דברו.
קול הדלת הנטרקת הריץ את ברטה אל שמואל כהן שישב
ועיניו כבויות.
"הרסת יופי של מלאך אלוהים" ,ברטה חיפשה את עיניו של
בעלה .הוא לא הרים אותם מהרצפה" .לעולם לא אסלח
לך".
