Page 263 - סקסמוביל
P. 263
263
מאד קל מאד" .היא שאלה מישהו והוא הסביר מבלי להסיר
את מבטו ממנה .היא חייכה את חיוכה הזוהר.
"אני מקווה שתישארי שם ושלא תצאי" ,הוא לא חייך.
הם דברו אנגלית והיא הבינה כל מילה.
הסוהר שפתח את הצוהר אחרי שלחצה על כפתור המצילה
הסתכל בה רגע ארוך .אחר כך טרק את הצוהר והוא שוב
נפתח וראש אחר הסתכל בה רגע ארוך .הראש נעלם
והצוהר נשאר פתוח .איילין עמדה ללא ניע .היא חשבה,
שהיה עליה לעמוד מול הסוהרים ב"לבוש הקרב" שלה .היא
לא האמינה שתוכל להיכנס ,בטח ובטח לא כשהיא לבושה
בלבוש הפיוס ,היא כמעט חייכה במרירות .דבר אחד היה
ברור לה :היא לא תזוז מכאן .או שהיא בפנים או שהיא
מתה לפני השער .קול טריקה של הסוגר ,ברזל בברזל שנגע
חרק בתוכה וחרך כל פיסת עור בגופה .כעבור רגע של
דומיה הזדעזע גופה מקולות רעמים של פתיחת השער .היא
נכנסה והרעמים נעלו את השער מאחוריה .איילין הובלה
לאן שהוא בתוך סרחון של שתן וזיעת אדם .את הסרחון
הזה נשמה לתוכה בנשימות עמוקות והחזיקה אותו בתוך
ריאותיה עד כמה שיכלה .כך היא צעדה מאחורי הסוהר,
נושמת עמוק ,פעם ועוד פעם ,עד שחשה בסחרחורת .רגע
לפני החדר של הגונדר הצליחה לזהות את ריח צבעי הציור
ואולי ...ואולי ...גם את ריחו של איציק .מה שהריחה העלה
חיוך על פניה .גונדר ברמן השיב בחיוך ורמז על כיסא מעבר
לשולחנו.
פניו הנעימות של הגונדר עמדו בניגוד מוחלט לגודל הגוף
מתחתיהם .גונדר ברמן היה איש שמן ויתכן ,הרהרה איילין,
שזו הסיבה שלא קם לברך אותה כשנכנסה .גם המשרד
הנקי והגדול הספון בעץ ,עמוס תמונות של ראשי המדינה
השרה בה תחושה של שקט ושל תקווה.
"ציפינו לך" ,פתח גונדר ברמן בקול רך ובאנגלית טובה.
