Page 84 - 123456
P. 84

‫אדם המעיד במשפט לגבי אמרה שנאמרה על‪-‬ידי קורבן מעשה אלימות תהא עדותו קבילה‪ ,‬בהתקיים אחד התנאים‬              ‫❑‬
         ‫הבאים‪ )1( :‬האמרה נאמרה במהלך מעשה האלימות או בסמוך לאחריו או לאחר שהיתה לקורבן הזדמנות ראשונה‬
‫§‪180-06‬‬  ‫להתלונן עליו; (‪ )2‬האמרה מהווה חוליה בשרשרת הנסיבות הקשורות במישרין לביצוע העבירה; (‪)3‬‬
         ‫האמרה נאמרה כשהקורבן היה בגדר גוסס או האמין שהוא גוסס עקב מעשה האלימות‪ )*( .‬אמרה כזו תהא קבילה‬

                    ‫בין שהקורבן מעיד ובין שנבצר ממנו להעיד משום שהוא תשוש‪ ,‬חולה‪ ,‬נעדר מן הארץ או משום שנפטר‪.‬‬

         ‫‪10‬א(א)‪ :‬אמרה בכתב (לרבות בהקלטה) שנתן עד מחוץ לבית המשפט תהא קבילה כראיה בהליך פלילי‪ ,‬בהתקיים‬              ‫❑‬
         ‫כל התנאים הבאים‪ )1( :‬מתן האמרה הוכח במשפט; (‪ )2‬אומר האמרה הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות‬
‫§‪210-06‬‬  ‫לחקרו ‪ -‬התנאי מתמלא מרגע שהעד עומד על דוכן העדים‪ ,‬גם אם הוא שותק או "מקשקש"; (‪ )3‬העדות שונה‪ ,‬לדעת‬

                  ‫בית המשפט‪ ,‬מן האמרה בפרט מהותי או שהעד מכחיש את תוכן האמרה או שטוען כי אינו זוכר את תוכנה‪.‬‬

         ‫‪10‬א(ב)‪ :‬בית המשפט רשאי לקבל אמרת חוץ בכתב של אדם שהיה אמור להעיד במשפט פלילי אך לא העיד‪,‬‬                   ‫❑‬
         ‫בהתקיים כל התנאים הבאים‪ )1( :‬אומר האמרה אינו עד בין משום שהוא מסרב להעיד או אינו מסוגל להעיד ובין‬
‫§‪215-06‬‬  ‫שלא ניתן להביאו לבית המשפט משום שאינו בחיים או שלא ניתן למצאו; (‪ )2‬בית המשפט שוכנע שמנסיבות העניין‬

                   ‫עולה ברמת סבירות גבוהה‪ ,‬כי אמצעי פסול שימש להניא או למנוע את אומר האמרה מלתת את העדות‪.‬‬

‫❑ ככלל‪ ,‬הרשעה על סמך אמרת חוץ בכתב של עד‪ ,‬שנתקבלה לפי סעיף ‪10‬א לפקודת הראיות‪ ,‬טעונה חיזוק ‪ +‬הנמקה‪220-06§ .‬‬

‫§‪220-06‬‬  ‫❑ ברם‪ ,‬על אמרת חוץ יחולו הכללים הרגילים בנוגע לקבילות ומשקל‪ ,‬לדוגמה‪ )1( :‬אמרת חוץ של ילד נגד הורהו תיפסל‬
                  ‫(אלא בהתקיים חריג לאיסור זה ‪ -‬עבירת אלימות וכד'); (‪ )2‬אמרת חוץ של עד מדינה טעונה תוספת של סיוע‪.‬‬

            ‫❑ בעבירת טרור‪ ,‬רשאי בית המשפט לקבל אמרת חוץ בכתב של אדם שהיה אמור להעיד אך לא העיד משום שיצא‬
‫לישות עוינת או מפני שהוא שוהה בישות עוינת‪ .‬יודגש‪ :‬לא ניתן להרשיע את הנאשם על סמך אמרה כאמור‪ .‬עם §‪220-06‬‬

              ‫זאת‪ ,‬אמרה כזו יכולה לשמש כחיזוק או כ"דבר מה נוסף" לראיות אחרות של התביעה‪ ,‬אך היא לא תשמש כסיוע‪.‬‬

‫§‪205-06‬‬  ‫עדות לגבי הודיית חוץ של נאשם (בכתב‪ ,‬בעל‪-‬פה או בהתנהגות) תהא קבילה בהתקיים כל אלה‪ )1( :‬התובע הביא עדות‬      ‫❑‬
                                     ‫בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה; (‪ )2‬בית המשפט ראה שההודיה היתה חופשית ומרצון‪.‬‬

‫§‪205-06‬‬  ‫כאשר הנאשם טוען נגד קבילותה של הודיית חוץ יתנהל משפט זוטא‪ ,‬שבו תיבחן השאלה אם ההודיה היתה‬                  ‫❑‬
               ‫חופשית ומרצון‪ .‬על התביעה מוטל נטל השכנוע להוכיח מעבר לספק סביר שההודיה היתה חופשית ומרצון‪.‬‬

‫§‪205-06‬‬  ‫❑ ככלל‪ ,‬הרשעה על סמך הודיית חוץ של נאשם טעונה "דבר‪-‬מה נוסף"‪.‬‬

‫❑ להלן נפרט על אמרות חוץ שנתקבלו בהסכמה (מפורשת‪ ,‬או משתמעת ‪ -‬באמצעות ויתור על חקירה)‪- .‬‬

‫§‪225-06‬‬  ‫אמרת חוץ בכתב תהיה קבילה בהליך פלילי גם אם אומר האמרה אינו עד במשפט‪ ,‬בהתקיים כל אלה‪ )1( :‬שני‬               ‫❑‬
                                        ‫הצדדים הסכימו לכך; (‪ )2‬תוכן האמרה לא היה שנוי במחלוקת; (‪ )3‬הנאשם מיוצג‪.‬‬

‫§‪195-06‬‬  ‫❑ ניתן להוכיח ִאמרת חוץ של נאשם בעדות של אדם ששמע אותה; ואם ניתנה בכתב ‪ -‬ניתן להוכיחה בתצהיר של אדם‬
‫§‪200-06‬‬  ‫שנכח בעת מסירתה בהתקיים אחד מאלה‪ )1( :‬בכל עבירה (כולל פשע) ‪ -‬הנאשם מיוצג וסניגורו ויתר על חקירת נותן‬
         ‫התצהיר; (‪ )2‬בעבירת עוון או חטא ‪ -‬הנאשם אישר את אמרתו וויתר על חקירת נותן התצהיר (אין הכרח שיהיה מיוצג)‪.‬‬

         ‫❑ מומלץ לצפות במיני‪-‬הרצאה על אמרות חוץ ממבט על (לאחר עיון בתרשים שבספר המפתח ‪)6-020§ -‬‬

         ‫‪ .41‬ראיות חסויות ‪    ‬‬

‫§‪335-06‬‬  ‫❑ תעודה עליה חתום רה"מ‪ ,‬שר הביטחון או שר החוץ‪ ,‬שמטרתה שמירה על ביטחון המדינה או יחסי החוץ‪ ,‬מהווה‬
                   ‫חסיון לטובת המדינה‪ .‬עתירה לגילוי ראיה חסויה לטובת המדינה תוגש בכתב לשופט בית המשפט העליון‪.‬‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89