Page 89 - 123456

‫‪ .3‬האישום הפלילי והקובלנה הפרטית ‪    ‬‬

‫§‪55-05‬‬ ‫❑ ניתן לצרף בכתב אישום אחד נאשמים או אישומים שקיימת ביניהם זיקה הדוקה‪ .‬בית המשפט המחוזי רשאי לדון‬
‫§‪50-05‬‬ ‫באישום או בנאשם שבסמכות השלום‪ ,‬אך בית משפט שלום אינו מוסמך לדון באישום או בנאשם שבסמכות המחוזי‪.‬‬
‫§‪65-05‬‬
‫§‪65-05‬‬ ‫❑ המועד הקובע לעניין תיקון כתב האישום הוא תחילת המשפט (שלב "ההקראה") ‪ -‬עד לתחילת המשפט רשאי‬
‫§‪70-05‬‬ ‫התובע לתקן את כתב האישום לפי שיקול דעתו על‪-‬ידי מסירת הודעה לבית המשפט (בית המשפט ימציא העתק‬
‫§‪70-05‬‬ ‫מההודעה לנאשם); לאחר תחילת המשפט נדרש אישור בית המשפט‪ ,‬ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה‬
‫§‪70-05‬‬
‫להתגונן‪ .‬חריגים‪ :‬תיקון לעניין חילוט רכוש בעבירות סמים והלבנת הון‪ ,‬יכול שייעשה ללא אישור בית המשפט‪.‬‬
‫§‪75-05‬‬
‫§‪80-05‬‬ ‫❑ אם בית משפט השלום מתקן את כתב האישום לעבירה שבסמכות המחוזי‪ ,‬עליו להעביר את הדיון למחוזי‪ ,‬אך אם‬
‫§‪40-05‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מתקן את כתב האישום לעבירה שבסמכות השלום‪ ,‬רשאי הוא להמשיך ולדון בה‪.‬‬

‫§‪40-05‬‬ ‫❑ המועד הקובע לעניין חזרה מאישום הוא תשובת הנאשם לאישום ‪ -‬חזרה מאישום לפני תשובת הנאשם תביא‬
‫לביטול האישום (אין מעשה בית‪-‬דין)‪ ,‬ואילו חזרה מאישום לאחר מכן תביא לזיכוי הנאשם (מעשה בית‪-‬דין)‪.‬‬

‫❑ ככלל‪ ,‬תובע רשאי לחזור בו מהאישום בכל עת שלאחר תחילת המשפט‪ .‬סייג‪ :‬אם הנאשם הודה בעובדות מרשיעות‪,‬‬
‫אין התובע רשאי לחזור בו‪ ,‬ואם הנאשם הודה בעובדות שאינן מרשיעות‪ ,‬רשאי הוא לחזור בו רק ברשות בית המשפט‪.‬‬

‫❑ בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום עד להכרעת הדין‪ )1( :‬דין הביטול כדין ביטול לפני‬
‫תשובת הנאשם; (‪ )2‬אישום שבוטל יוגש מחדש רק באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו‪.‬‬

‫❑ בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין‪ ,‬רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים‪ ,‬אם נוכח שלא ניתן‬
‫להביא את הנאשם להמשך משפטו‪ .‬אם חלפה תקופת ההתיישנות ממועד ההתלייה ניתן לחדש את ההליכים רק‬

‫באישור היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מטעמים שיירשמו‪ ,‬וכאשר ההליכים הותלו בשל התחמקות הנאשם מן הדין‪.‬‬

‫❑ בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום‪ ,‬ולפני הכרעת הדין‪ ,‬רשאי היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בהודעה מנומקת בכתב‬
‫לבית המשפט‪ ,‬לעכב את ההליכים; הוגשה הודעה כאמור‪ ,‬יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט‪.‬‬

‫❑ כל אדם רשאי להגיש קובלנה לגבי עבירות מסוימות המנויות בחוק‪ ,‬כדוגמת‪ :‬הסגת גבול‪ ,‬איומים‪ ,‬תקיפה ועוד‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אין להגיש קובלנה בגין מספר עבירות אלימות שנעברו תוך שימוש בנשק או שנעברו כלפי בן משפחה‪.‬‬

‫❑ בחוק הגנת הפרטיות ובחוק איסור לשון הרע נקבעו ‪ 3‬מסלולי תקיפה משפטיים‪ :‬תביעה אזרחית‪ ,‬קובלנה וכתב‬
‫אישום‪ .‬סייגים‪ )1( :‬לא ניתן להגיש תביעה או קובלנה בשל עבירה של לשון הרע על ציבור וכן בשל עבירה של לשון‬
‫הרע על אדם שנפטר; (‪ )2‬כתב אישום בשל עבירה של לשון הרע על ציבור יוגש על‪-‬ידי היועץ המשפטי לממשלה או‬

‫בהסכמתו‪ ,‬ואילו כתב אישום בשל עבירה של לשון הרע על אדם שנפטר יוגש רק אם ביקש זאת בן משפחתו‪.‬‬

‫‪ .4‬ייצוג הנאשם ‪    ‬‬

‫§‪85-05‬‬ ‫❑ בהליך פלילי‪ ,‬סיום ייצוג על‪-‬ידי סניגור מצריך בכל מקרה אישור מאת בית המשפט‪ .‬עם זאת‪ ,‬סניגור שהנאשם העמיד‬
‫לעצמו (להבדיל מסניגור שבית המשפט מינה אותו) חייב בייצוג רק לצורך ההליך הספציפי שלגביו הועמד‪.‬‬

‫§‪85-05‬‬ ‫❑ בעבירות ביטחון‪ ,‬הייצוג מותר רק בידי אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור‪ ,‬אם שר הביטחון אישר‬
‫בכתב שביטחון המדינה מחייב זאת‪.‬‬

‫❑ בית משפט חייב למנות סניגור לאלה‪ )1( :‬נאשם בעבירה שדינה מאסר ‪ 10‬שנים או יותר הנדונה במחוזי; (‪ )2‬נאשם‬
‫שלא מלאו לו ‪ 16‬שנים והוא הובא בפני בית משפט שאינו לנוער; (‪ )3‬נאשם עם מוגבלות; (‪ )4‬נאשם הצפוי למאסר §‪90-05‬‬

‫בפועל‪ .‬כן חובה למנות סניגור לחשוד בהליכי גביית עדות מוקדמת העונה על אחד המקרים שבסעיפים (‪ )3(-)1‬שלעיל‪.‬‬

‫❑ נאשם שיש חובה למנות לו סניגור‪ ,‬אולם סניגורו הפסיק לייצגו משום שהנאשם לא שיתף פעולה עמו‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט שלא למנות לו סניגור אם ראה שאין בכך כדי להועיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬בית המשפט שלערעור רשאי שלא למנות §‪90-05‬‬

‫לנאשם סניגור‪ ,‬אם ביקש זאת הנאשם ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי צדק אם לא ייצג אותו סניגור‪.‬‬