Page 91 - 123456
P. 91

‫בקשת הנאשם לעיין בחומר מודיעיני שלא הועמד לעיונו תידון בפני בית המשפט הדן באישום‪ ,‬שיהיה רשאי‬                    ‫❑‬
         ‫להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום; ואם בית המשפט יושב בהרכב ‪ -‬לשופט יחיד שאינו דן‬
‫§‪130-05‬‬  ‫באישום או לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב‪ .‬סייג‪ :‬אם החומר המודיעיני נאסף בידי מערך המודיעין של‬
         ‫צה"ל‪ ,‬השב"כ או המוסד‪ ,‬תידון הבקשה בפני שופט בית המשפט העליון‪ .‬הדיון בבקשה כאמור יהיה בדלתיים‬
         ‫סגורות‪ ,‬ובמהלך הדיון בה יהיה רשאי בית המשפט לקבל הסברים מאחד הצדדים בהיעדר שאר בעלי הדין‪ ,‬אך לא‬

                          ‫יתיר את גילוי החומר אלא לאחר שניתנה לתובע אפשרות להתייחס לטענות שנטענו שלא בפניו‪.‬‬

‫§‪130-05‬‬  ‫אם לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת עד בחקירה ולהעתיקם‪ ,‬התובע לא יוכל להגיש את‬                ‫❑‬
                                                                               ‫הראיה לבית המשפט ולא יוכל להשמיע את העד‪.‬‬

         ‫יש להבחין בין מסלולי העיון הבאים‪ )1( :‬לפי סעיף ‪ 74‬לחסד"פ (כאמור לעיל) ‪ -‬מיועד לחומר שהוא בליבת המחלוקת‬          ‫❑‬
         ‫ואשר מצוי בידי התביעה או בשליטתה‪ .‬בקשה לפי מסלול זה תוגש לרוב לפני שלב ההוכחות‪ ,‬וידון בה שופט אחד‬
‫§‪150-05‬‬  ‫ובמידת האפשר שופט שאינו דן באישום; (‪ )2‬לפי סעיף ‪ 108‬לחסד"פ ‪ -‬בית המשפט רשאי לצוות על כל אדם להמציא‬
         ‫מסמכים שברשותו‪ .‬מסלול זה מיועד לרוב לחומר שאינו בליבת המחלוקת ואשר מצוי בידי צד שלישי (שאף תינתן לו‬

              ‫זכות טיעון)‪ .‬בקשה לפי מסלול זה תוגש לרוב במהלך שלב ההוכחות‪ ,‬וידון בה השופט או המותב הדן בתיק עצמו‪.‬‬

         ‫בהליך הפלילי זכאי הנאשם לעיין בחומר החקירה‪ ,‬אך זכות זו אינה סימטרית‪ ,‬ואין לתביעה זכות מקבילה לעיין‬              ‫❑‬
         ‫בחומר הראיות שבידי הנאשם‪ ,‬למעט בחוות דעת של מומחים מטעמו‪ .‬כאשר התובע מעוניין לעיין בעדויות מומחים‬
‫§‪135-05‬‬  ‫מטעם הנאשם‪ ,‬עליו לפנות בבקשה לבית המשפט לצוות על הנאשם לאפשר לו לעיין באותן עדויות‪ .‬ואולם‪ ,‬התובע‬
         ‫יהיה רשאי לעיין בהן רק לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו הזדמנות לעיין בחומר החקירה‪ .‬נאשם שסירב לאפשר‬

               ‫לתובע לעיין בעדויות המומחים מטעמו לא יוכל להשמיע אותן‪ ,‬אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט‪.‬‬

                               ‫‪ .7‬טענות מקדמיות ‪    ‬‬

‫§‪190-05‬‬  ‫אם נטענה טענה מקדמית‪ ,‬ייתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה‪ ,‬אולם‪ ,‬רשאי הוא לדחות אותה גם אם‬                  ‫❑‬
                        ‫לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר‪ ,‬אלא אם כן מצא לנכון להשהות את מתן החלטתו‪.‬‬

         ‫ככלל‪ ,‬נאשם רשאי לטעון טענה מקדמית בכל שלבי המשפט (לרבות בערעור) ללא צורך בקבלת אישור מבית המשפט‪,‬‬                ‫❑‬
         ‫למעט טענה בדבר חוסר סמכות מקומית או בדבר פגם או פסול בכתב האישום‪ ,‬שאותן על הנאשם לטעון בתחילת‬
‫§‪195-05‬‬  ‫המשפט‪ ,‬ואם לא עשה כן ‪ -‬יוכל להעלותן בהמשך רק ברשות בית המשפט (כך גם באשר לטענת "במקום אחר הייתי" ‪-‬‬
‫§‪245-05‬‬
             ‫נאשם שלא טען אותה בתשובה לכתב האישום‪ ,‬לא יהיה רשאי להביא ראיות להוכחתה אלא ברשות בית המשפט)‪.‬‬

‫§‪200-05‬‬  ‫❑ קבלת טענה מקדמית אף פעם לא תביא לזיכוי הנאשם‪.‬‬

‫§‪200-05‬‬  ‫החלטה לדחות טענה מקדמית היא החלטת ביניים בפלילים‪ ,‬ולכן היא ניתנת לערעור רק במסגרת הערעור על פסק‬                 ‫❑‬
                 ‫הדין‪ .‬החלטה לבטל כתב אישום בעקבות טענה מקדמית היא "פסק דין"‪ ,‬ולכן היא ניתנת לערעור בזכות‪.‬‬

‫§‪205-05‬‬  ‫❑ בית משפט השלום ידון בעבירות שעונשן מאסר עד ‪ 7‬שנים‪ ,‬ונוסף לכך ‪ -‬בעבירות סמים מסוכנים (שעונשן מאסר‬
‫§‪210-05‬‬  ‫העולה על ‪ 7‬שנים) ובעבירות כלכליות שפרקליט המדינה או פרקליט מחוז החליט להגיש בהן את כתב האישום‬
         ‫לבית משפט השלום (ובלבד שלא יוטל בגינן עונש מאסר העולה על ‪ 7‬שנים)‪ .‬ואולם‪ ,‬אין בסמכות בית משפט השלום‬
         ‫לדון‪ )1( :‬בעבירות שוחד ו"צווארון לבן" שפרקליט המחוז החליט להגיש בהן את כתב האישום לבית המשפט‬
         ‫המחוזי (לדוגמה‪ ,‬גניבה בידי מנהל או מורשה; קבלת דבר במרמה; עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון); (‪ )2‬בעבירה‬
         ‫כחלק מפעילות בארגון פשיעה (מחוזי); (‪ )3‬בעבירות בתחומי קידום התחרות בענף המזון‪ ,‬הגבלים עסקיים והסגרה‬

                                  ‫(מחוזי); (‪ )4‬כתבי אישום נגד שופט‪ ,‬שר או ראש הממשלה יתבררו בבית המשפט המחוזי‪.‬‬

         ‫(*) כיצד נזכור את המקרים שבהם הסמכות היא למחוזי ירושלים‪ :‬הסגרה‪ ,‬הגבלים‪ ,‬קידום התחרות‪ ,‬ראש הממשלה‪.‬‬

‫§‪65-02‬‬   ‫❑ בעבירות שהעונש עליהן הוא מאסר של ‪ 10‬שנים או יותר‪ ,‬ידון בית המשפט המחוזי במותב של ‪ 3‬שופטים‪ ,‬זאת למעט‬
         ‫עבירות מסוימות שבהן ידון בשופט אחד‪ ,‬כגון‪ :‬הריגה‪ ,‬חבלה חמורה‪ ,‬הפקרת אדם בתאונה לאחר פגיעה חמורה‪ ,‬יידוי‬
         ‫אבן על רכב‪ ,‬עבירות טרור מסוימות‪ ,‬שוחד‪ ,‬שוד‪ ,‬חטיפה‪ ,‬מעשה מגונה‪ ,‬עבירות ממניע גזעני או עוינות כלפי הציבור‪,‬‬

                        ‫הבאת אדם לידי זנות או גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות‪ ,‬עבירות סמים‪ ,‬הלבנת הון ועוד)‪.‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96