Page 9 - רכים להפחתת פסולת הפלסטיק בים ובחופים

‫דרכים להפחתת פסולת הפלסטיק בים ובחופים‬

‫‪ .3.1‬נזקי פסולת הפלסטיק‬

‫‪9‬‬

‫צב ים שקשית שתייה נתקעה בנחיריו‬

‫מעבר לנזק האסטטי‪ ,‬הסכנה מפני פציעה והתחושה הקשה המלווה את השהייה במקום נופש‬
‫מזוהם‪ ,‬גורם הפלסטיק לנזקים קשים לסביבה הימית‪ .‬מאות אלפי בעלי‪-‬חיים נפגעים מדי שנה‬
‫ברחבי העולם מאכילת חלקיקי פלסטיק‪ ,‬החל מהיצורים הזעירים ביותר וכלה בצבי ים‪ ,‬הטועים‬
‫לחשוב ששקיות הפלסטיק הן מדוזות‪ .‬למרכז להצלת צבי ים במכמורת מובאים בכל שנה עשרות‬
‫צבים שהסתבכו בחוטי דיג או שבלעו שקיות פלסטי‪ .‬דולפינים ולוויתנים שואבים את הפלסטיק‬
‫לקיבתם ומתים מחנק‪ ,‬מהרעלה או מרעב‪ .‬ניתוח של עופות‪-‬ים אחריהם נעשה מעקב בין ‪2003-2010‬‬
‫מול חופי קטלוניה (צפון ספרד)‪ ,‬מצא ששני שליש מהם בלעו לפחות פריט פלסטיק אחד‪ .‬ברחבי‬
‫העולם נפוצות מעת לעת תמונות של צב ים שנחנק מאכילת שקית‪ ,‬צפור מתה שקיבתה מלאה‬
‫בחתיכות פלסטיק או של כלב ים שרצועת פלסטיק כרוכה על צווארו‪ .‬תמונות אלה‪ ,‬המעוררות‬
‫התרגשות רבה‪ ,‬הן רק ביטוי מזערי של תופעה קשה ומטרידה‪ ,‬שאנו נחשפים רק לחלק מזערי ממנה‪.‬‬

‫‪ .3.2‬הגירת מינים‬
‫הפלסטיק המשייט בימים אחראי לתופעה מדאיגה נוספת והיא הגירה של מינים פולשים‪ .‬יצורים‬
‫ימיים זעירים נדבקים לחלקי הפלסטיק ושטים איתם במרחבי האוקיאנוס עד שהם מתיישבים‬
‫ומאכלסים מקום אחר‪ .‬בהיעדר אויבים טבעיים המינים הפולשים משתלטים על הסביבה ופוגעים‬
‫במינים המקומיים‪ .‬עד לשנים האחרונות עיקר הפלישות של מינים נעשו באמצעות מי‪-‬נטל של‬
‫אניות‪ ,‬שכדי לייצב את משקלן נוהגות לשאוב מים ולהחזירם לים לאחר העמסת האנייה‪ .‬במהלך‬
‫השאיבה נשאבים לבטן האנייה מיקרואורגניזמים רבים‪ ,‬שהועברו ממקום השאיבה לאתר‬
‫ההחזרה‪ .‬מאז פתיחת תעלת סואץ ב‪ 1869-‬פלשו מים‪-‬סוף לים התיכון כ‪ 300-‬מינים של צמחים‬
‫ובעלי חיים‪ ,‬הכוללים סרטנים רכיכות ודגים‪ .‬מסעות הפלסטיק בים עלולים להביא לים התיכון‬
‫יצורים גם מהאוקיאנוס האטלנטי וממקומות נוספים שהשפעתם על הים התיכון עלולה להיות‬

‫הרסנית‪.‬‬

‫‪ .3.3‬נזקים כלכליים‬
‫דו"ח שפורסם במהלך כנס סביבתי שערך האו"ם בניירובי‪ ,‬קניה‪ ,‬בהשתתפות נציגים מ‪ 193-‬מדינות‪,‬‬
‫העריך את הנזקים הכלכליים להם גורמת פסולת הפלסטיק בכ‪ 75-‬מיליארד דולר לשנה‪ :‬פגיעה‬
‫קשה באלמוגים‪ ,‬מוות של צבים ויונקים‪ ,‬ופגיעה קשה במגוון הביולוגי‪ .‬הנזקים לענפי הדיג‪,‬‬
‫התיירות‪ ,‬הספנות ועוד‪ ,‬הוערכו בכ‪ 13-‬מיליארד דולר‪ .‬האיגוד הכלכלי של מדינות אסיה העריך‬
‫שפסולת הפלסטיק גורמת למדינות החברות בו לנזקים בסכום כולל של ‪ 1.2‬מיליארד דולר בשנה‪,‬‬
‫כאשר עיקר הנזק נגרם מירידה בתיירות כתוצאה מזיהום החופים‪ .‬אסור לשכוח‪ ,‬שזיהום חופים‬
‫מחייב את הרשויות המקומיות להשקיע סכומי עתק בניקיון החופים ובאכיפה‪ .‬במערב ארה"ב עלות‬
‫ניקיון החופים מגיעה ל‪ 500-‬מיליון דולר בשנה‪ ,‬כסף שניתן היה להשקיעו במטרות חשובות אחרות‪,‬‬

‫כמו חינוך‪ ,‬שיכון ורווחה‪.‬‬