Page 128 - airegoldberg
P. 128
128 מי האלוהים שלך?
מספר ימים חלפו עד שהצלחתי לעמוד על רגליי, ושוב נשלחתי אל הקרבות.
הפעם כחייל דרג ב' – תומך בלוחמים שבחזית.
שיירה יוצאת לעבר באר שבע, וגם אני בה.
לקראת הקרב על באר שבע, הגיע "מלך היהודים" ההוא שפגשתי כבר ב Ulm. הפעם הגיע בן גוריון במכנסיים קצרים, שיערו מתפזר ברוח, מדלג בין הרכבים ומאחל הצלחה לכל הלוחמים.
הכביש שהוביל אל באר שבע נכבש, ושיירת האספקה שלנו נוסעת לכיוונה של העיר. ממול מתקרבים משוריינים. אנו, שמחים לראותם ומתקדמים לעברם במהירות.
אש כבדה נפתחת לעבר השיירה. המשוריינים היו כוחות מצריים.
אנחנו ממשיכים דרומה, לעבר סיני (מבצע חורב). מולי שלט "עזה-רפיח-קהיר".
עשרה פצועים השארנו מתחת לגשר, ממתינים לחילוץ, והמשכנו להתקדם. משחזרנו, גילינו שכבר אין את מי לחלץ – עשרת הפצועים נשחטו על ידי המצרים וגופותיהם חוללו. המצרים נסוגו מהבונקרים, והשאירו ציוד ושלל.
ניצלתי את השקט המתעתע כדי להוריד את נעליי, נשכבתי על אחד הרכבים ונרדמתי. לפנות בוקר רעש מטוסים קוטע את שנתי, ואני מספיק לקפוץ מהרכב אל אחד הבונקרים. מטוסי קרב מצריים חוררו את המשאיות.
