Page 26 - airegoldberg
P. 26
26 מי האלוהים שלך?
ערב חג שבועות, יום שישי ה-21.5, שנת 1942, ערב. לאחר יום עבודה נוסף, שבו כל מחשבותיי היו נתונות לאבי שנשאר בחלם, חזרתי לעיר. שקט של ערב שבת ברחובות וריח של תבשילים בחצרות הבתים.
אולי בעצם הכול כרגיל... אולי לא קרה כלום...
כאשר נכנסתי הביתה הבנתי שהשקט אינו שקט של שבת. זהו שקט של מוות. והריחות אינם ריחות של תבשילי חג ושבת. אלה תבשילים חרוכים, אשר נותרו בתנורים.
גם בתנור ביתנו נשאר חמין שאבא הספיק להכין לשבת החג. אבא לא כאן. ואיתו נעלמו גם חיל מלמד, מוטק'ה עברי, מוסק'ה אויזן, ד"ר אוקס, גולדברג גביר העיר ואחרים. כולם אינם.
חושך. אני עולה על מיטתי, בוכה ולבסוף נרדם.
מחר, תהיה אקציה נוספת.
