Page 25 - airegoldberg
P. 25
סיפורו של אריה גולדברג 25
זיכרון תילי הקברים שראיתי בצד הדרך ליווה אותי במהלך כל יום העבודה באורווה. כל הזמן תהיתי – האם אפגוש את אבי כשאגיע לחלם?
בארבע לפנות בוקר הגיעו שרידי השיירה לפרברי הרובישוב והוכנסו, תוך שהגרמנים מכים אותם, לאסם השייך ליהודי. לפי העדויות השונות נותרו לאחר היום הראשון של המצעד בין 300 ל-800 מהם. בודדים הצליחו לברוח בעת המצעד. אחדים נותרו פצועים ונאספו ע"י משפחותיהם שמצאו אותם למחרת. אך ודאי שבין 1000 ועד 1500 יהודים, לכל הפחות, נרצחו כבר ביומו הראשון של המצעד.
רבות מנשות חלם ניסו ללכת בעקבות הגברים, אך גורשו חזרה ע"י הגרמנים. אחדות מהן הצליחו לעקוב בסתר אחרי הנעשה, וחזרו באותו ערב עם סיפורים על יריות ששמעו ועל הגוויות שראו בדרך. יהודי חלם שכרו שני גויים שילכו בעקבות השיירה וידווחו על הנעשה. אלה חזרו וסיפרו שעד לכפר ביאלופול, המרוחק 36 ק"מ מחלם, ספרו 600 גוויות. למחרת יצאו לחפש את הגופות, אך רובן כבר נקברו ע"י איכרי הסביבה. עוד סיפרו עדים שונים כי איכרים פולנים ואוקראינים הפשיטו את הבגדים והנעליים מעל לגוויות, והוסיפו כי בזמן שעברה השיירה ליד הכפרים, יצאו איכרים והסתכלו בהנאה בנעשה. על תושבי כפר אחד סיפרו, שיצאו לקראת השיירה עם אוכל, אך גורשו על ידי הגרמנים".
