Page 44 - airegoldberg
P. 44
44 מי האלוהים שלך?
דמיינו לעצמכם שיירת נמלים עמלות ביום קיץ.
אחת העבודות שנאלצנו לעשות במחנה הייתה לדשן את השדות החקלאיים הצמודים אליו. אספנו צואת אדם משירותי המחנה ונשאנו אותה בכפות הידיים אל השדות. אלף אסירים צועדים מן השירותים אל השדות בטור ארוך וצפוף. נמלים...
באחד הימים, בעודי צועד כנמלה עמלה ותשושה, זיהיתי את אימי כורעת על ברכיה בין שני גדרות התיל של המחנה, מנכשת עשבים. אימא צועקת לעברי: "לייבוש תתיישר! תזדקף! אם ייראו אותך כפוף אתה הולך לגזים". כן. בשלב זה הגרמנים כבר הצליחו לכופף את גופי.
למחרת ראיתי את אימא שוב. הפעם היא זרקה לעברי את מנת הלחם היומית שלה, מנסה להציל את בנה מן המוות.
התחילו משלוחים (טרנספורטים), של עובדי כפייה למפעלי נשק ותחמושת גרמניים. בראשית חורף 1943, עליתי גם אני על טרנספורט כזה. קיבלתי נעלי עץ, להן יהיה תפקיד חשוב בהמשך...
הצטרפתי למסע, בקרונות בקר, שארך מספר ימים.
