Page 74 - airegoldberg
P. 74
74 מי האלוהים שלך?
ספטמבר 1944. החורף מתקרב. במהלך היום השמש כבר אינה צורבת את פנינו. הלילות קרירים. במחנה מצויים יהודים אשר מקפידים לעקוב אחר לוח השנה העברי. בתוך כל המוות הזה מצליחים לשמור על מסורת מבית אימא ואבא.
איני יודע כיצד הם עושים זאת...
"חגי תשרי מתקרבים", "החודש ראש השנה", הם אומרים, ובעיניהם שביב תקווה לשנה חדשה וטובה יותר. "לציין את השנה החדשה... מה הטעם? בשביל מה? לשם מה?" - אני חושב לעצמי. ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה. הזיכרונות מעיר הולדתי וממשפחתי כל כך רחוקים, קולותיהם הרמים של הלומדים בבית המדרש, קולות המתפללים בבית הכנסת הגדול.
צועד אני עם אבא, הרב מוישה, לבית הכנסת הגדול. הוא מקבל את הכבוד להוציא את ספר התורה מארון הקודש. אבא עוטף עצמו בטלית גדולה, מושך אותי בזרועי אל תוכה ועוטף גם אותי בטליתו. ביראת קודש אנו אוחזים את ספר התורה, בעוד האחרים עוברים על פניו ונושקים לו. החזן מרטיט את קירות בית הכנסת ואת לבבותינו בפיוט " ְנ ַת ֶנּה תֹּ ֶקף". מילותיו מבטאות את חרדת האדם הקטן אל מול אלוהיו ואת אפסותו אל מול בוראו. אני מביט באבי, הוא... מלא חיל ורעדה, ירא את אלוהיו.
מי יירשם בספר החיים ומי יירשם למוות?
