Page 60 - מקור מוסמך גיליון 97

‫שמעל ראשו‪ ,‬נלחם במים הסוחפים‪ ,‬משתנק ומשתעל‬ ‫בפרק הקודם‪:‬‬
‫לחילופין מהמים שחודרים לפיו ולאפו‪.‬‬ ‫נחל קומראן‬

‫ואז הוא קלט לפתע את מצבה האיום של המציאות‪ .‬הוא‬ ‫לוכד הסופות האמריקאי ג'ימי רוטר ומישאל פרנך עוטים‬
‫עומד למות‪ ,‬כאן ועכשיו‪ ,‬בתוך שניות ספורות‪.‬‬ ‫על אוזנם אוזניית תקשור מיוחדת שמאפשרת להם‬

‫מה שהייה נראה לו ברור מאליו שניות קודם‪ ,‬החל לתסוס‬ ‫לשוחח תחת הרעש העצמתי של המים‪.‬‬
‫בו במרי‪.‬‬ ‫בתוואי הנחל שתחתם‪ ,‬זרזיפי המים הקטנים החלו ליצור‬

‫יצר החיים‪ .‬ג'ימי השתוקק לחיות‪ ,‬וידיו החלו חובטות במים‬ ‫זרמים גדולים‪ ,‬ולהתאחד לכדי מפל של ממש‪.‬‬
‫בתנועות חתירה מנוסות‪ ,‬מנסה בכל כוחו לעלות מעלה‪.‬‬ ‫‪2012‬‬

‫אחח‪ .‬פלג גופו העליון של ג'ימי נחבט בעוצמה אדירה על‬ ‫המון אנשים סיפרו למני ואלפרד את חלום חייהם עקב‬
‫הסלעים שבמפלס העליון‪ .‬ג'ימי ניסה לשאוב את עצמו‬ ‫חדר ההגשמת חלומות במציאות מדומה שלהם‪.‬‬
‫כלפי מעלה‪ ,‬אך התיק האדיר שעל כתפיו הכביד עליו והפך‬ ‫מני שואל את עצמו מהו חלום חייו שלו‪.‬‬
‫____‬
‫את המשימה לבלתי אפשרית‪.‬‬ ‫נחל קומראן‬
‫וכך הוא נותר תלוי‪ ,‬מחצית מגופו‪ ,‬ממותניו ומטה שקועה‬ ‫נותרו לו שבע שניות להימלט מהמים‪.‬‬
‫במפל אימתני‪ ,‬ומחיצת גופו העליונה נאבקת בכוח להישאר‬
‫אבל הוא לא זז בלי לדעת שמישאל נחלץ ממדף הסלע‬
‫למעלה‪.‬‬ ‫ההוא‪ .‬זה ברור לג'ימי כשם שברור לו שבעוד שבע שניות‬
‫ידיו חבטו על הסלעים תוך שהן אוחזות בהם‪ ,‬כדי לשמור‬ ‫כל המפלס שהוא יושב עליו כעת יכוסה במי השיטפון‪,‬‬
‫על גופו שלא ישקע‪ .‬תוך כדי כך‪ ,‬ניסה ג'ימי לשחרר עם פיו‬
‫שיסחפו אותו היישר לים המלח‪.‬‬
‫את תיקו שהיה חגור אליו‪ ,‬אך נחל כישלון מוחץ‪.‬‬ ‫אלא אם הוא יטפס למפלסים הגבוהים יותר‪ .‬והרגע‪.‬‬
‫לא הרבה זמן הוא יצליח לשרוד כך‪ ,‬תלוי בין חיים למוות‪,‬‬ ‫"מ‪-‬י‪-‬ש‪-‬א‪-‬ל!!" הוא ניסה לזעוק בשנית‪ ,‬אוזר את כל‬
‫כוחותיו "מ‪-‬י‪-‬ש‪-‬א‪-‬ל! האם אתה חי??" אבל אפס‪ .‬רעש‬
‫כשתיק כבד וזרמים עוצמתיים מאיימים לסחפו‪.‬‬ ‫המים היה חזק הרבה יותר‪ ,‬וקולו של ג'ימי היה בלתי‬
‫כשעור כפות ידיו מקולף כמעט לחלוטין‪ ,‬וליבו בוכה על‬
‫נשמע‪.‬‬
‫מישאל שאולי איבד‪.‬‬ ‫ג'ימי בחן בלחץ את מפלס המים ההולך ועולה‪ .‬הוא עמד‪,‬‬
‫מישאל‪ .‬כשנזכר בו ג'ימי רפו לרגעים ידיו‪ ,‬והוא כמעט נפל‬ ‫תיקו אדיר הממדים על כתפיו‪ ,‬אוחז בכוח בזיזים יציבים‬
‫למטה‪ .‬אבל אם מישאל איננו‪ ,‬אז אולי‪ ...‬אולי פשוט לשמוט‬
‫בסלע‪ ,‬והמים כבר הגיעו עד למותניו‪.‬‬
‫את הידיים?‬ ‫הוא צריך לעלות‪ .‬יש לו ארבע שניות בדיוק‪ ,‬משום‬
‫זה יהיה קצר‪ ,‬ידע ג'ימי‪ .‬וזה בטח יהיה סופי‪.‬‬ ‫שניסיון עגום לשחייה במורד השיטפון עד לים המלח‪ ,‬אינו‬
‫"מ‪-‬י‪-‬ש‪-‬א‪-‬ל!" הוא ניסה לשאוג בפעם האחרונה‪ ,‬אולי זה‬
‫השאגה האחרונה שלו בכלל‪" .‬האם אתה חי??"‬ ‫בתוכניות שלו במאה שנים הקרובות‪.‬‬
‫"חי" הופיעה לפתע מעליו דמות שחורה‪ ,‬מעם המפלס‬ ‫רגליו של ג'ימי לא נשמעו לו‪ .‬הוא לא עולה ואולי‬
‫העליון‪ .‬הדמות התקרבה אליו בזחילה זהירה ומחושבת‪,‬‬ ‫משאיר את מישאל לכוד בשיטפון מסוכן שהוא‬
‫ע"מ שלא להחליק לשיטפון‪" .‬אני חי‪ ",‬צעק אליו מישאל‬
‫פרנך‪ ,‬מנסה להתגבר על רעש המים‪" .‬אני חי‪ ,‬נושם ו‪"...‬‬ ‫בעצמו גרר אותו אליו!‪.‬‬
‫הוא משך את זרועותיו של ג'ימי בכח‪ ,‬מנסה למשותו‬ ‫לא‪ .‬ג'ימי גמר אומר בליבו‪ .‬הוא לא עולה‪ .‬גם‬
‫במחיר השארת חייו על המצוק הסלעי הזה‪.‬‬
‫מהמים‪.‬‬
‫משלא צלח הניסיון‪ ,‬השחיל מישאל בזהירות את רגלו‬ ‫מישאל פרנך יקר לו יותר‪.‬‬
‫הימנית לתוך השיטפון‪ ,‬ונתן בעיטה אדירה לבין רגליו של‬ ‫שלווה מוזרה עד מאד נחתה על לוכד‬
‫הסופות האמריקני‪ ,‬והוא הביט בשאננות‬
‫ג'ימי‪.‬‬
‫ג'ימי נחת על הקרקע היבשה באנחה‪.‬‬ ‫לאחוריו‪.‬‬
‫המים מתקרבים לגובה צווארו‪,‬‬
‫"אני חי" מלמל באי אמון‪.‬‬ ‫זורמים בעוצמה אדירה‪ .‬מים‬
‫"אני חי"‪ ,‬קרץ אליו מישאל‪" ,‬חי‪ ,‬נושם ובועט"‪.‬‬
‫ניתכים משמים‪ ,‬וקור‪.‬‬
‫‪♠♠♠.‬‬ ‫קר‪ .‬ג'ימי הצטמרר‪ ,‬המים שאפפו‬
‫‪2016‬‬ ‫אותו היו קפואים לחלוטין‪ ,‬וצינת‬

‫איזה יופי של יום‪.‬‬ ‫הליל הרעידה את גוו גם היא‪.‬‬
‫"אולללה‪ ,‬יום נפלא" זימר מני מעם הספה‪ .‬הוא היה שכוב‬ ‫או שמא זו המחשבה על‬
‫שעתיד לקרות בעוד שניות‬
‫אפרקדן‪ ,‬ושזלונג הקרם פרוס תחת רגליו‪.‬‬ ‫ספורות היא הגורמת לו לרעוד‬
‫לכל אחד יש את הימים המוצלחים האלו‪ ,‬בהם הכל זורם‬
‫כעלה נידף?‪.‬‬
‫באופן הכי טוב‪.‬‬ ‫אין לו כבר דרך לעלות‬
‫הם קמו מוקדם‪ ,‬מלאי מרץ ופתחו את המשרד‪ .‬היה להם‬ ‫למעלה‪ .‬המים גבוהים‬
‫המון הזמנות לשני חדרי המציאות המדומה בתל אביב‪ ,‬וגם‬ ‫וסוחפים מדי‪ ,‬וג'ימי כבר‬
‫הרגיש את פיו מתחיל‬
‫לחדש בחיפה‪.‬‬ ‫להתמלא במי השיטפון‪ .‬הוא‬
‫הכל היה בסדר‪ .‬המזכיר הגיע בזמן‪ ,‬החשמל לא נפל באף‬
‫אחד מהחדרים‪ ,‬כל הלקוחות שלמו בזמן ובמזומן‪ ,‬ואפילו‬ ‫עומד למות‪.‬‬
‫'דרורי מזגנים' החזירו להם חוב נחמד‪ ,‬חוב שמני ואלפרד‬ ‫ג'ימי נאחז בקושי רב בסלעים‬

‫כבר הספיקו לשכח ממנו‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫לכל אחד יש את הימים הטובים הללו‪ ,‬בהם הוא חדור מרץ‬

‫ונכונות לעשות טוב לעולם היפה הזה‪ ,‬ולהאיר לו פנים‪.‬‬
‫ולכן היום הם התחילו להריץ את פרויקט בניית 'עולם שלי'‪.‬‬
‫הם דיברו עם אדריכלי נגישות מנוסים‪ ,‬שהסבירו להם‬
‫באיזה צורה לבנות את הדירה כדי לגרום למבקרים לחוש‬

‫עיוורים אמיתיים‪.‬‬
‫בהרגשת שליחות הם נסעו לדירה בבית אל‪ ,‬להכיר מקרוב‬
‫את המקום שיהפוך למרכז 'עולם שלי' מבית 'מני & אלפרד‬

‫מציאות מדומה בע"מ'‪.‬‬
‫ובמשך כל היום העמוס והפורה הזה‪ ,‬ליוותה אותם תחושת‬

‫אידיאל עמוקה‪.‬‬
‫"כל מי שנותן משלו לעולם ולאנשים שבו מרגיש ככה"‪ .‬זרק‬

‫אלפרד בהרהור לפתע‪ ,‬ומני הסכים לגמרי‪.‬‬
‫אחח‪ .‬איזה יופי של יום‪.‬‬

‫ט"ו מנחם אב | ‪ | 24.07.21‬גיליון ‪97‬‬ ‫‪60‬‬