Page 27 - ME-05
P. 27

‫לכסנדר סולן נולד ב‪ 1934-‬בורשה‪,‬‬         ‫א‬
‫כבנו היחיד של אינג'ינר אליאש וכנכדו‬

‫של ד"ר אהרון סולוביציק‪ ,‬שהיה רופא‬

‫ומנתח בכיר ובעל שם‪ .‬כנער‪ ,‬חווה סולן‬

‫את השואה ושרד אותה יחד עם משפחתו‪ .‬בשנת ‪ 1945‬עלתה‬

‫המשפחה ארצה והתמקמה בנשר‪ ,‬שם שימש האב מהנדס‬

                                       ‫מכונות במפעל המלט נשר‪.‬‬

‫אחרי סיום הלימודים בבית הספר הריאלי בחיפה המשיך סולן‬               ‫"הטכניון‬
‫את לימודיו בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון במסגרת‬                  ‫אהב אותו‪,‬‬
‫העתודה האקדמית‪ ,‬וסיים ב‪ 1957-‬בהצטיינות ראויה‬                      ‫והוא אהב‬
‫לשבח‪" .‬אבא הגיע ממשפחה של מצטיינים"‪ ,‬מספרת בתו‬                 ‫את הטכניון"‬

         ‫אלונה‪ ,‬ומוסיפה "הוא לא הכיר אפשרות אחרת"‪.‬‬
‫במהלך שירותו הצבאי כמהנדס מכונות בקמ"ג‪,‬‬
‫השלים תואר אינג'ינר‪ ,‬והמשיך לתואר שני‪ ,‬שאותו סיים‬
‫ב‪ .1963-‬את לימודי התואר השלישי עשה באוניברסיטת‬
‫בראון בארצות הברית‪ ,‬וסיים את הדוקטורט בשנת ‪.1966‬‬
‫בהמשך קיבל מינוי של מרצה ועמית מחקר במחלקה‬
‫להנדסה ופיזיקה שימושית באוניברסיטת הרווארד‪ .‬לאחר‬
‫שנה חזר ארצה כחבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות‬

                             ‫בטכניון‪ ,‬בדרגת מרצה בכיר‪.‬‬

‫"אלכס חזר לפקולטה מארצות הברית יחד עם ישעיהו‬

‫וינוגרד ז"ל"‪ ,‬מספר עמיתו פרופ' פנחס בר־יוסף‪ ,‬ומוסיף‪,‬‬          ‫פרופ' אלכסנדר סולן בלט בטכניון בכישוריו‬
‫"השניים חברו כוחות ו'העזו' לעסוק בהתפלת מים‪,‬‬            ‫מרגע חזרתו מלימודי הדוקטורט בארצות הברית‬
‫תחום שלא נחשב אז להנדסת מכונות קלאסית‪ .‬כבר‬
‫באוניברסיטת בראון ביצעו השניים מחקרים בתחומים‬                  ‫ועד אחרון תפקידי הניהול הרבים שביצע‪.‬‬

‫שהיו מעבר לגבולות הקלאסיים של הנדסת מכונות‪ .‬הם‬                      ‫חבריו הקרובים נהנו לחלוק עימו מעושר‬
‫חזרו משם עם ראייה רחבה‪ ,‬תובנות וחזון לגבי מקצוע‬                ‫ידיעותיו בתחומי המוזיקה‪ ,‬התרבות‪ ,‬האמנות‪,‬‬

                                       ‫הנדסת המכונות"‪.‬‬                ‫העולם ואפילו מאנינות טעמו הקולינרי‬

                                     ‫נקרא לדגל‬

‫מחקריהם פורצי הדרך לא נמשכו זמן רב‪ .‬ב‪,1973-‬‬                                                   ‫‪2020-1934‬‬     ‫פרופ' אלכסנדר סולן‬
‫לאחר כשש שנים בלבד כחבר סגל ובדרגת פרופסור‬
‫חבר‪ ,‬נבחר אלכס לשמש כדיקן הפקולטה‪" .‬מבחינת מחקר‬                  ‫התמחה בתחום מכניקת זורמים‪ ,‬מעבר‬
‫אקדמי גרידא זו הייתה החמצה"‪ ,‬מסביר פרופ' בר־יוסף‪ ,‬ומוסיף‪,‬‬                                        ‫חום ומסה‪.‬‬
‫"אני מעריך שאלכס יכול היה להיות מדען בר־סמכא ברמה‬
‫בינלאומית‪ ,‬היו לו את כל הכישורים לכך‪ .‬בפקולטה הוא בלט‬          ‫מילא שורה ארוכה של תפקידים בהנהלת‬
‫מאוד בכישוריו הגבוהים‪ ,‬בחכמת חיים‪ ,‬סובלנות‪ ,‬שיקול דעת‪,‬‬           ‫הטכניון‪ ,‬בהם המשנה לנשיא לעניינים‬
‫הגיון בריא‪ ,‬וראייה רוחבית‪ ,‬ולכן קראו לו לדגל בגיל צעיר‪ .‬זה‬       ‫אקדמיים‪ ,‬משנה לנשיא למחקר ומשנה‬
                                                                                               ‫בכיר לנשיא‪.‬‬
                            ‫סימן את חילופי הדורות בפקולטה"‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬לא רק בפקולטה להנדסת מכונות זיהו את התכונות‬                     ‫היה בעל ידע עשיר בתרבות עולם ‪-‬‬
‫הייחודיות של פרופ' סולן‪ .‬גם בהנהלת הטכניון הבינו די מהר‬                          ‫ספרות‪ ,‬מוזיקה ותיאטרון‪.‬‬
‫שהאיש הוא נכס לארגון וגייסו אותו לשדרה הניהולית‪ .‬פרופ' סולן‬
‫הוא חבר הסגל היחיד בטכניון‪ ,‬מאז הקמתו ועד היום‪ ,‬ששימש‬
‫במגוון כה רחב של תפקידים ניהוליים בטכניון‪ :‬פעמיים דיקן‬
‫הפקולטה‪ ,‬המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים (מנל"א)‪ ,‬דיקן בית‬
‫הספר ללימודי מוסמכים‪ ,‬משנה לנשיא למחקר (מנל"מ)‪ ,‬משנה‬
‫בכיר לנשיא (במסגרת זאת שימש נשיא בפועל‪ ,‬בקיץ ‪ ,)1995‬ואב‬
‫בית הדין למשמעת אקדמית‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאור ניסיונו הרב וההערכה‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪27 | MEgazine‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32