Page 29 - ME-05

‫זאב תדמור‬

‫נשיא הטכניון בשנים ‪1998-1990‬‬

‫השאיר חותמו לדורות‬

‫את האדם הזה‪ ,‬בואו לא ניתן לו עצות וניתן לו לעבוד"‪.‬‬ ‫את אלכס סולן פגשתי לראשונה בסנט‪ ,‬אבל שמעתי‬
‫אלכס הסכים איתי‪ ,‬והוסיף בחיוך האופייני לו‪ ,‬עם‬ ‫עליו עוד קודם מבני אלעד‪ ,‬שהיה סטודנט בפקולטה‬
‫קורטוב של עוקצנות‪" :‬אתם יודעים‪ ,‬לנו‪ ,‬הפרופסורים‪,‬‬ ‫להנדסת מכונות ולמד אצלו קורסים בתורת הזרימה‬
‫יש חולשה גדולה אחת והיא שבגלל המומחיות‬ ‫ומעבר חום‪ .‬הוא סיפר לי שההרצאות של סולן היו‬
‫שלנו בנושאים אותם אנחנו מלמדים וחוקרים אנחנו‬ ‫נהדרות‪ ,‬מאורגנות ומעוררות עניין והשראה‪ .‬שנים‬
‫חושבים שאנחנו יודעים הכול יותר טוב מאחרים"‪.‬‬
‫אלכס היה צנוע ואצילי‪ .‬הוא התייחס באותו כבוד‬ ‫אחר כך היו אלכס ואלעד קולגות בסגל הפקולטה‪.‬‬
‫לסטודנטים‪ ,‬לצוות האדמיניסטרטיבי ולפרופסורים‪.‬‬ ‫והיום אלכס איננו‪.‬‬

‫מעולם לא שמעתי אותו מתלהם או צועק‪.‬‬ ‫הוא קורץ מחומר מיוחד שרק יחידי סגולה ניחנים‬
‫מקרה אחר שאני נזכר בו‪ ,‬שהיה מאוד "אלכסי"‪ ,‬היה‬ ‫בו‪ .‬הוא שייך לאותם אנשים שמשאירים אחריהם‬
‫אחרי סיום השביתה הגדולה‪ .‬ההנהלה צריכה הייתה‬ ‫חלל שהולך וגדל עם הזמן‪ .‬כולנו‪ ,‬אני חושב‪ ,‬זוכרים‬
‫להכין מתווה למענק המיוחד תלוי־הישגים אקדמיים‪.‬‬ ‫חברים‪ ,‬חברות ובני משפחה שהלכו לעולמם‪ .‬הזיכרון‬
‫התחלנו לדון בזה בהנהלה והעליתי כל מיני רעיונות‪,‬‬ ‫של חלקם הולך ומתעמעם‪ ,‬אבל הזיכרון של מיעוטם‬
‫אבל הסוגייה הייתה באמת מסובכת בגין מגוון איזונים‬ ‫הולך ומתחדד והחלל שהם משאירים אחריהם הולך‬
‫שהיה צריך לקחת בחשבון‪ .‬אחרי כמה ניסיונות שלי‪,‬‬ ‫וגדל עם הזמן‪ .‬כך זה עם אלכס‪ .‬הוא היה מה שאנחנו‬
‫אלכס פנה אלי ואמר‪" :‬תעזוב את זה‪ ,‬זה הג'וב שלנו‪,‬‬ ‫קוראים בהערכה עמוקה "מנטש" אמיתי‪ ,‬בכל‬
‫המשנים‪ .‬נביא לך הצעה מפורטת"‪ .‬קיבלתי את זה‬ ‫המובנים‪ .‬בלי חשבונות‪ ,‬בלי אינטריגות‪ ,‬בלי דיבור‬
‫משני צידי הפה‪ ,‬בלי כוונות נסתרות‪ .‬הכול גלוי ופתוח‬
‫בהקלה גדולה ובהערכה‪ .‬ואכן כך עשו‪.‬‬ ‫ועל השולחן‪ .‬הכול לטובת העניין‪ .‬היה לי הכבוד‬
‫אני תמיד אמרתי שהטכניון עומד על שלוש רגליים‪:‬‬ ‫לעבוד אתו בהרמוניה שלמה שש שנים‪ .‬תחילה‬
‫הסגל האקדמי‪ ,‬הסגל המנהלי והטכני‪ ,‬והסטודנטים‪.‬‬ ‫כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים ואחר כך כמשנה‬
‫זה נכון‪ ,‬אבל זה לא כל הסיפור‪ .‬הטכניון עומד על‬ ‫בכיר‪ .‬לאלכס היה המון שכל ושיקול דעת‪ .‬לכן דעותיו‬
‫מספר לא גדול של אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה‪,‬‬ ‫ועצותיו במאות ישיבות ההנהלה השבועיות‪ ,‬ישיבות‬
‫נשים וגברים בבניין הסנט‪ ,‬שמהווים את עמודי התווך‬ ‫הוועדה המרכזת וועדות הקבע‪ ,‬תמיד שקלו הרבה‪.‬‬
‫שמחזיקים את הטכניון‪ ,‬שהפכו אותו לדוגמה לניהול‬ ‫כשהוא דיבר אנשים הקשיבו‪ .‬אלכס היה מאוד מאוד‬
‫אדמיניסטרטיבי ופיננסי למופת‪ .‬להם מצטרפים‬ ‫יסודי‪ .‬בעבודתו לא היו קצוות פרומים ופינות לא‬
‫כתריסר פרופסורים מובילים‪ ,‬שמתווים את המדיניות‬ ‫סגורות‪ .‬סמכתי עליו יותר משסמכתי על עצמי‪ .‬היה‬
‫האקדמית של המוסד‪ ,‬שמוכנים להקדיש את‬ ‫לי מזל גדול שאלכס הסכים לקבל את התפקידים‬
‫יכולותיהם‪ ,‬כישרונותיהם וזמנם לטכניון לאורך זמן‪,‬‬ ‫הבכירים הללו‪ ,‬בהם הטביע חותמו על הטכניון לשנים‬

‫תוך הקרבת האינטרסים האישיים‪.‬‬ ‫רבות‪.‬‬
‫אלכס סולן ייזכר כבולט מבין הפרופסורים הנבחרים‬ ‫היו הרבה מאוד מקרים שנחרטו בזיכרוני‪ .‬סוגיות‬
‫הללו‪ .‬הוא השאיר את חותמו על הטכניון לדורות‪,‬‬ ‫גדולות וזעירות‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר החלטנו לחגוג ‪70‬‬
‫שנה לטכניון ושכרנו את שירותיו של אמרגן ידוע‪.‬‬
‫וכולנו חבים לו חוב אדיר‪.‬‬ ‫הזמנו אותו לישיבת הנהלה לדון בסוגיות הרלוונטיות‪.‬‬
‫אני חושב על אלכס לעתים קרובות ובכל פעם מרגיש‬ ‫כל אחד בתורו הסביר לאמרגן איך החגיגה צריכה‬
‫להיראות‪ ,‬למעט אלכס‪ .‬בסוף אמרתי להם‪" :‬תראו‬
‫צביטה בלב‪ ,‬וכמו בשיר‪ ,‬העיניים בוכות מעצמן‪.‬‬ ‫חברים‪ ,‬אנחנו לא מבינים כלום בעניינים אלה‪ ,‬שכרנו‬

‫יהי זכרך ברוך אלכס‪.‬‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪29 | MEgazine‬‬