Page 33 - ME-05

‫פרופ' בראון‬ ‫לכתוב בשבת‪ ,‬אימן את עצמו לעשות את כל הפעולות‬ ‫עתידים היו חייו של שמעון הצעיר לשנות פניהם כליל‪.‬‬
‫כמרצה צעיר‬ ‫המתמטיות בראש‪ .‬ייתכן ששם כבר החל החיבור הייחודי‬ ‫במשך כל שנות המלחמה הוברח בחברת זרים והוחבא‬
‫שלו למדע ולהנדסה וההבנה שיכולות הלמידה שלו‬ ‫ברחבי אירופה – מאוסטריה‪ ,‬דרך גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה‬
‫בטכניון‬ ‫פנומנליות‪ .‬מאוחר יותר עבר בראון לגור עם הוריו בכרמל‬ ‫ועד לשוויץ‪ .‬בכל מדינה קיבל שם אחר ושפה חדשה‪ .‬בכל‬
‫בחיפה ולמד בבסמ"ת‪ .‬המשפחה חיה בצניעות רבה‪ ,‬כאשר‬
‫שמעון הנער עוזר בפרנסה כמחלק לחם מדי יום לפנות‬ ‫מדינה למד עוד לדאוג לעצמו ולהסתדר לבד‪.‬‬
‫עם סיום המלחמה‪ ,‬כשהוא עד לחורבן הקשה שנותר‬
‫בוקר‪ ,‬לפני יום לימודיו‪.‬‬ ‫באירופה‪ ,‬החליט בראון‪ ,‬בן ‪ 12‬בסך הכול‪ ,‬לעלות לארץ‬
‫כשהוקמה מדינת ישראל‪ ,‬ועם סיום לימודיו התיכוניים‬ ‫ישראל‪ .‬הוא הצטרף למטאורה – האונייה הראשונה‬
‫וקבלת תעודת הנדסאי‪ ,‬התגייס בראון לצה"ל‪ ,‬שם היה‬ ‫שהובילה ילדים ניצולי שואה לארץ ישראל‪ .‬מיד עם‬
‫ממקימי המעבדה הניידת של חיל הקשר‪ .‬במקביל לשירותו‬ ‫הגיעם לחופי הארץ נתפסו הילדים על ידי הבריטים‬
‫הצבאי‪ ,‬בעזרת כישוריו האוטודידקטיים הנדירים‪ ,‬סיים‬ ‫והושמו במחנה מעצר בעתלית‪ .‬למרבה ההפתעה‪ ,‬זמן לא‬
‫תואר ראשון בהנדסה בהתכתבות במכון האוניברסיטאי‬ ‫רב לאחר מכן‪ ,‬הגיעו גם הוריו של שמעון למחנה המעצר‬
‫הבריטי להנדסה‪ .‬עם סיום שירותו‪ ,‬נרשם לתואר ראשון‬ ‫ושם פגש אותם מחדש‪ ,‬אך לא מיד יכול היה לחבור אליהם‬

‫נוסף בהנדסת אלקטרוניקה‪ ,‬הפעם בטכניון‪.‬‬ ‫ולחיות עמם‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הוא החל ללמוד באופן רשמי רק כשהיה בן ‪,13‬‬
‫ציוני גאה‬ ‫אך כבר בילדותו התגלה כאוטודידקט‪ ,‬אשר לימד עצמו‬
‫קרוא וכתוב בגיל ארבע‪ ,‬למד את השפות של המדינות‬
‫את התואר השני ואת הדוקטורט השלים בפקולטה‬ ‫בהן התחבא‪ ,‬ומאוחר יותר‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬כאשר הועבר‬
‫להנדסת מכונות ותוך כדי לימודיו כבר קיבל דרגת מרצה‬ ‫ממחנה המעצר לפנימייה דתית בכפר חסידים‪ ,‬ונאסר עליו‬
‫בכיר עם קביעות‪" .‬כציוני גאה"‪ ,‬מספרת מירה אלמנתו‪,‬‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪33 | MEgazine‬‬