Page 106 - Demo
P. 106
דביר בעִלי הצטרף לשיחה בשלב מסוים. הרב מסביר לנו שכנשמה יורדת לעִולם היא יורדת כבר
עִם השם שנקבעִ לה, והשם ִעִי ָל ִאי הוא שם מאוד גבוה, שם של נשמה צדיקה.
הרב ממשיך ומסביר לנו שהוא הגיעִ לתיקון קצר של ארבעִ וחצי שנים ואז עִלה השמיימה במיתת נשיקה. אפילו לא מיתה משונה! שטוב לו למעִלה ושאנחנו לא רואים זאת, כי כמו שאנחנו לא יכולים להסביר לעִיוור מלידה מהו צבעִ,
כך איננו יכולים לדעִת מה יש בעִולם האמיתי. אבל שטוב לו, ל ִעִי ָל ִאי שלי, שהגאולה קרובה, ושהוא
יקום אלינו בתחיית המתים. הוא אומר לנו שכמו ש ִעִי ָל ִאי ישן במיטה שלו ולא יכולנו
לדבר איתו, ככה הגוף שלו ישן גם עִכשיו. כשהוא יתעִורר, הוא יוכל לדבר איתנו, ורק אז נבין באיזה זכות זכינו.
סיפרנו לו שלפני ש ִעִי ָל ִאי נפטר הוא בירך ״שה ּכל נהיה בדברו״. הרב השיב שרק צדיקים שמרגישים שהם עִומדים להיפטר מהעִולם שמים עִל ידם כוס מים ומברכים את הברכה האחרונה שלהם ״שה ּכל נהיה בדברו״. רק לאחר מכן הם
נפטרים מהעִולם. אחרי השיחה עִם הרב התקשרתי לאדיר והודיתי לו. סיפרתי לו שביקשתי סימן מ ִעִי ָל ִאי רק לפני שעִתיים,
והנה, הסימן הגיעִ. ״בת אל,״ אדיר אמר לי, ״הרב התקשר אלייך מארצות
הברית, הוא זכר את הפנייה שלכם.״ לא האמנתי למה ששמעִתי.
104
