Page 107 - Demo
P. 107
״הוא מקבל מאות פניות ביום,״ אדיר המשיך, ״הוא משתדל לחזור לכולם, אבל היום, הוא פתאום נזכר בפנייה שלכם.״
תראו כמה סימנים מובהקים שהנשמה חיה חיי נצח. אשתף אתכם בעִוד סימן אדיר. בלילה של י״ד בשבט חלמתי חלום. הרגשתי שהחלום
הוא חלום אמיתי, שאני ממש נמצאת בתוך החלום הזה! חלמתי שזה יום שישי. אימא שלי עִם מזוודה, צריכה לנסועִ. אליה ודביר יושבים בשולחן המטבח ואוכלים שניצל. אבא שלי ואח שלו אליהו יושבים בסלון ומתחילים
לדבר עִל ִעִי ָל ִאי. ״תראה ִעִי ָל ִאי כל כך דומה לך,״ אליהו אומר לאבא שלי. פתאום אליהו מחזיק את ִעִי ָל ִאי, ללא רוח חיים, עִטוף
בטלית לבנה. הוא פותח את הטלית ורואים את הפנים של ִעִי ָל ִאי.
״ויקטור, תראה,״ הוא אומר לאבא שלי ומראה לו את ִעִי ָל ִאי. היה לכם את אותו שיעִר.
פתאום ִעִי ָל ִאי מתחיל להשתעִל. אני רצה לכיוונו. ״מה, הוא חי?״ אני מופתעִת. ִעִי ָל ִאי משתעִל, פוקח וסוגר עִיניים. כולנו עִומדים מסביבו ולא נוגעִים בו, עִד שלבסוף הוא
מתמתח ומתעִורר. אני מרימה אותו עִליי, יוצאת וצועִקת לכולם: ״תראו מהי
כוחה של תפילה!״ המוני אנשים, שכנים, חברים ומשפחה רוקדים ושרים
105
לקראת שובו של ִעִי ָל ִאי.
