Page 25 - Demo
P. 25
3
אחרי הלידה
כשאני שואלת מה קורה עִם הבן שלי, האחות אומרת שהוא נמצא בפגייה בטיפול.
בחלוף דקות אחדות, לאחר שאני מועִברת לחדר התאוששות, אני פוגשת את אימא שלי. היא מראה לי תמונה שלו בטלפון. לא האמנתי שהתינוק הזה... הוא שלי. כל כך התרגשתי. אני מגשימה עִוד חלום, זה באמת קורה, אני
אימא. אני כאובה מהניתוח, ולמרות הכול, שמחה גדולה מציפה
אותי. יש לי ילד, שלמעִנו אהפוך את העִולם. אימא שלי יוצאת מחדר ההתאוששות. לחדר נכנס רופא,
ד״ר ארז נדיר. הוא נותן לי דף עִם תמונה צבעִונית של הבן שלי, מחובר לצינורות עִם אינפוזיה בכף היד. עִל בית החזה שלו מודבקות מדבקות לניטור דופק וסטורציה.
הרופא מסביר לי שבני נולד כמעִט ללא דם בגוף, שהוא דימם מהשלייה אל תוך גופי, ושהוא מקבל כרגעִ מנות דם ונוזלים.
פתאום אני נזכרת... הדימום מהאף, הסימנים האדומים שהיו לי בבטן.
23
״דוקטור, הוא יחיה?״ אני שואלת אותו. ״אני לא יודעִ, אני לא אלוהים.״ הוא עִונה לי.
