Page 107 - Preview
P. 107
107
בניתוקהכבל,והואניתקבאופןאוטומטי.ביצעתיאתההקפה,ולאחרכשלושדקות,נַחִתּי בחזרה על המסלול.
בגלל התקלה בזינוק ה־15 יצא שסיימתי את הקורס כשלזכותי 16 הזנקות, אחת יותר מהמתוכנן. ביום האחרון של הקורס נערך מסדר סיום שבמהלכו קיבלנו תעודות ואת סמל כנפי הדאייה. חזרתי גאה הביתה, כשאני נכון לשלב הבא בחיי: לגיוס הקרוב לצה"ל ולדבר
"האמיתי" — קורס טיס בחיל־האוויר.
הלוג־בוק הראשון שלי כנפי דאייה של גדנ“ע־אוויר
הטיול לארצות הברית
מהרגע שקיבלתי צו גיוס לסוף אוקטובר 1974, התעוררה השאלה מה אעשה במהלך ארבעת החודשים שבין תום בחינות הבגרות לבין ההתייצבות בשערי הבקו"ם.
"אולי תיסע לארצות הברית?" שאלה אימא. "אולי", עניתי, מבלי לגלות התלהבות יתרה. אבל מהרגע שהרעיון נזרק לחלל האוויר, קיבל הנושא דינמיקה משל עצמו, ובהדרגה
הפכתי למתלהב וחיפשתי דרכים איך לממשו. צחי אלעזרי, בן כיתתי מתיכון "השרון", תיכנן לצאת לטיול דומה, וכך יצא שחברנו יחד במטרה לגלות את אמריקה.
תכנון הטיול התנהל באופן יסודי ביותר. התחלנו לרכז חומר על המקומות שבהם אנו רוצים לבקר. באחד הימים, נסעתי עם צחי לביתו של קצין בדרגת אל"מ, ממכריו של אביו, שהכיר היטב את ארצות הברית. ישבנו בביתו של הקצין ברמת אביב והוא סייע לנו לבנות תוכנית טיול פרטנית שבה הוגדר כמה זמן נשהה בכל מקום וגם מה כדאי לראות באתרים השונים. נקודת התחלת הטיול נקבעה בטורונטו, ומשם מסלול של חודשיים שהקיף את ארצות הברית: מפלי הניאגרה, דטרויט, שיקאגו, סט. לואיס, קנזס, דנבר, הפארק הלאומי גרנד טיטון, פארק ילוסטון, סולט לייק סיטי, פארק יוסמיטי, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, סאן דיאגו, הקניונים, אל־פאסו, סן אנטוניו, יוסטון, ניו אורלינס, אטלנטה, וושינגטון, פילדלפיה וסיום בניו־יורק. היה זה רעיון של אבא להשאיר את ניו־יורק לסוף, מה שהוכח בדיעבד
בתור רעיון מצוין. במקביל לתכנון התיירותי, התחלנו לאסוף כתובות של קרובי משפחה ומכרים שנוכל
