Page 105 - Preview
P. 105
105
אני ונעלי הפלדיום
בטיול לנחל דרוך ועובדת
ה"מחששה"
יש אמרה לפיה את אהבת הארץ קונים דרך הרגליים. עד כמה שהדבר קשור אליי, הקשר שלי לארץ הלך והתחזק, ככל שמועד הגיוס הלך וקרב. כמה מבני כיתתי נהגו לצאת לטיולי סיירות במדבר. היוזמים של פעילות זו היו דרור תמרי וגדעון קרבס, ואליהם הצטרף גם גיל עמית. היה זה אך טבעי שאשאף ל“עלות מדרגה“ מהצעדות המוסדרות במסגרת
הפורמאלית של מרכז הפועל, לטיולי סיירות עם מפה ומצפן. הצטרפתי לחבורה בשמחה רבה, ויחד ערכנו מספר טיולי סיירות במדבר יהודה ובנגב.
קנו לי נעלי פלדיום, שהיו אז אופנתיות ו"נחשבות" מאוד בקרב בני הנוער, וזאת מאחר ששימשו גם את לוחמי הסיירת. היינו יוצאים ליעדינו בטרמפים, עובדה שהביאה לכך שהצעידה בשטח התחילה יחסית מאוחר בבוקר, רק אחרי שכולנו התקבצנו לנקודת
אחד מהמסעות שנצרב בזיכרוני היה המסע לנחל דרגות. הגענו למצפה שלם בטרמפים ומשם ירדנו לתוך ערוץ הוואדי. ירדנו בסולמות וחבלים לאורכו של הנחל, לעבר המוצא שלו לים המלח. הגבים היו מלאים במים נקיים, תוצאה של אחד השיטפונות האחרונים.
מסעות בשמינית
ההתחלה של המסע.
