Page 119 - Preview
P. 119
119
הגיוס בירושלים. ואומנם, זמן קצר לאחר מכן, נכנסו הירושלמים לאולם. שמחתי לפגוש את גדי, וגיליתי שקיבל מספר אישי קרוב לזה שלי —21.2233161
הימים בבקו"מ עברו עליי בשעמום ובחוסר מעש. בבוקרו של היום השלישי קיבלו כל המיועדים לטיס הנחיה להתייצב באפסנאות, לצורך החלפת מדים. העמסנו את הקיטבג על הכתף, וצעדנו לעבר האפסנאות, שם החזרנו את מדי הזית וקיבלנו במקומם מדי חאקי של חיל־האוויר. כשהגיש לי האפסנאי את המעיל הכחול, הבחנתי שהמידה שלו היא "ג" (גדול). מדדתי אותו במקום ונחרדתי לראות שהוא מגיע לי כמעט עד הברכיים. הבנתי שאני נראה מגוחך במעיל שכזה, וביקשתי מהאפסנאי שיחליף לי אותו למידה "ק" (קטן) או "ב" (בינוני). ברם, לא היו כאלו במלאי והאפסנאי השיב את פניי ריקם. הבנתי שיש לי בעיה, שאצטרך למצוא לה פתרון בהמשך. לאחר שסיימנו להחליף את המדים, עלינו על
הסעה שלקחה אותנו לשדה דב, ומשם העבירו אותנו לחצרים.
כרטיס הביקורת והקליטה שקיבלנו בבקו"מ
הגיבוש
הגיבוש נערך בשני מחזורים בני שבועיים. אני הצטרפתי למחזור השני שנקרא “גיבוש ב’“. עם הגיענו לבית הספר לטיסה, עברנו תהליך של קליטה ורישום שבמהלכו נודע לי שאני שייך לקורס טיס מס’ 80. לכל אחד ניתנה פתקה ריבועית בצבע תכלת עליה רשם את שמו. את הפתקה הזו, שנודעה בכינוי “כנפי גיבוש“, נדרשנו להצמיד לדש כיס חולצת הדגמ“ח בכל עת. הצמדתי את הפתקה לדש הכיס באמצעות המהדק המשרדי שקיבלנו, ומאותו
רגע ליווה אותי חשש מתמיד: מה יקרה אם הפתקה תלך לאיבוד? חניכי הגיבוש שוכנו במאהל גדול של אוהלים הודיים בחלק הצפוני של בית הספר
לטיסה. פגשתי מכרים רבים: בני המחזור שלי מרמת השרון, אחרים שלמדתי איתם בעבר
21 גדי סולוביס עזב את קורס הטיס בשלב הראשוני, ועבר לתותחנים. הוא סיים קורס קצינים, ובלט כקצין מצטיין ומוכשר. ב־7 באוקטובר 1977 נפל במילוי תפקידו, בעת שגיפ' צבאי שבו נסע איבד את הבלמים והתדרדר לתהום. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.
