Page 121 - Preview
P. 121
121
קדם־מכין
באותה תקופה קורס הטיס נמשך 20 חודשים. הקורס נחלק לחמישה שלבים, בני ארבעה חודשים כל אחד: קדם־מכין, מכין, ראשוני, בסיסי ומתקדם. שלב הקדם־מכין כלל טירונות, לימודים תיאורטיים ומיון בטיסות על מטוס פייפר.
את שלב הקדם־מכין התחילו כ־280 פרחי טיס. כולם שוכנּו במאהל בחלק הצפוני של בית הספר לטיסה. המקלחות והשירותים היו במבנים ארעיים, ולרחצה הועמדו מספר ברזיות שהיו בהן אך מים קרים. עינינו נישאו בערגה לעבר מבנה מגורים שניצב לא רחוק מהמאהל שלנו, שבו דרו פרחי הטיס בשלבים הגבוהים של הקורס, מראשוני ועד למתקדם. חולקנו לשישה גפים, מגף א' עד גף ו'. כך התחלפה השייכות הארגונית שלי מ "קורס 80 — גיבוש ב'" ל— "קורס 80 — גף ה'". השלב התחיל במספר חודשים של לימודים תאורטיים שכללו מתמטיקה, פיסיקה, עקרונות טיסה, אווירודינמיקה, מבנה מטוס ואוויראות. הרקע שלי בתור בוגר מגמה ריאלית בתיכון עזר לי מאוד, והוצאתי ציונים טובים בכל המקצועות. כבר בשלב המוקדם הזה התחילו חניכים לנשור מהקורס המאתגר. היו כאלו שנשרו בשל בעיות בלימודים, ואחרים נשרו בגלל בעיות משמעת. כך לדוגמה, אחד החניכים נתפס כשהוא צד חוגלות בעזרת הרובה הצ'כי שלו, בגבעות שבאזור הצפוני של הבסיס. אינני
זוכר אם הצליח בציד, אבל הירי שביצע סימן את סוף דרכו בבית הספר לטיסה. במקביל ללימודים בכיתות התחלנו ללמוד בעל־פה באופן עצמאי את הבד"ח (בדיקות חיוניות) של מטוס הפייפר. החוברת התכולה הייתה תמיד בכיסי, וכל אימת שהיה לי זמן פנוי שיננתי את רשימת הפעולות לפי הפרקים השונים: בדיקות חיצוניות, בדיקות לפני
התנעה, התנעה, בדיקות לפני המראה, המראה, וכו'. בראשיתו של החודש האחרון בשלב הקדם־מכין הגיע תורו של גף ה' לעבור את שלב
המיון בפייפרים. שלב זה כלל עשר טיסות. מדי בוקר, היינו צועדים לטייסת הפייפרים. טסתי עם שני מדריכים שונים, חמש גיחות עם כל אחד. כך למדתי את יסודות הטיסה: החזקת ההגאים, ותפעול המטוס במצבי הטיסה השונים: נסיקה, טיסה ישרה ואופקית, פניות, והנמכה. על זה נוספו היבטים של התמצאות במרחב וניהול הקשר. תוך כמה טיסות כבר ביצעתי את ההמראה בעצמי. לקראת סיום הסידרה תרגלתי אף את הנחיתות, כשהמדריך, שישב בתא האחורי, שומר עליי בהחזיקו את ההגאים גם כן. בשלב הפייפרים היו שני מבחני טיסה שנקראו צ'ק 5 וצ'ק 10. כבר במבחן הראשון, צ'ק 5, נפרדנו מכמה חברים בגף, ועוד כמה נוספים הודחו אחרי צ'ק 10. אני עברתי את מיון הפייפרים בהצלחה.
עוד משוכה משמעותית, בדרך לכנפיים, הייתה מאחוריי. לאחר שלב הפייפרים יצאנו לטירונות מקוצרת של שבועיים באזור גבעת נחושה,
שבשפלת יהודה, לא הרחק מבית גוברין. בראש הגבעה הקמנו מאהל של אוהלי סיירים. איתי באוהל היה ניר צוק, פ"ט מאשקלון. התקופה הייתה תקופת שלהי החורף, ומדי פעם ירדו ממטרים. ניר ואני חפרנו תעלות מסביב לאוהל כדי לנקז ממנו את מי הגשמים. בשבת ביקרו אותו הוריו שהביאו עימם כמויות גדולות של אוכל ושקיות שתייה, ואף יריעות ניילון, בהן השתמשנו להגן על האוהל מפני הגשם. כמובן שגם אני נהניתי מכל השפע הזה. אספקה זו, שהייתה כמו שק"ם פרטי בתוך אוהל הסיירים שלנו, הייתה עבורי זריקת עידוד
