Page 134 - Preview
P. 134
134
ההקדשה שמצאתי בדף השער
כמה ימים לפני היציאה לארצות הברית ארזתי מזוודה עמוסה לעייפה, לשהות ארוכה. בקיץ הקודם, כשהייתי בטיול לארצות הברית, הצהרתי בהזדמנויות אחדות כי "אני מניח שיחלפו עוד 10–15 שנים עד שאגיע לכאן בשנית...". לא האמנתי שתוך פחות מ־9 חודשים,
אמצא את עצמי פעם נוספת על אדמת ארצות הברית.
ביום ד', ה־30 ביולי 1975, עליתי על טיסת אל־על לניו־יורק בדרכי להשתתף בקורס טייסי מסוקים בארצות הברית. לא היה לי כל מידע על הקורס עצמו או לאן בדיוק אני אמור להגיע. "הפרטים יימסרו לך בהמשך", נאמר לי. העובדה שבמחלקת ביטחון שדה תודרכנו לא לספר לאיש על היותנו אנשי צבא, ולא להסגיר את מטרת נסיעתנו, ומעבר לכך גם לא צוידתי בפקודת מסע (travel orders) מטעם הנספחות הצבאית בשגרירות ארצות הברית בתל־אביב, נתנה לי הרגשה שאני יוצא למעין "הרפתקה חשאית" בחו"ל. עזבתי את הבית לתקופה ארוכה מאוד של ניתוק מהמשפחה. במזוודתי נשאתי את המתנות שקיבלתי – הן היו עבורי כקמעות להצלחה. בליבי הייתה תחושת ביטחון ביכולתי, שהייתה מהולה במידה
רבה של סקרנות אל מול הלא נודע.
