Page 177 - Preview
P. 177
177
זוגות שהתחרו ביניהם בריקוד מדהים בקצב ה־Bump. המעגל החברתי השלישי של פרחי הטיס הישראלים היה הקשר שלנו עם המשפחות
היהודיות בבסיס — משפחת אלרן ומשפחת סמית. רענן אלרן ואשתו רונית פתחו בפנינו את ביתם וקיימנו בו מפגשים רבים. לאירועים אלו הצטרפו לעיתים בני משפחתו של הקולונל סמית: אשתו ָמְר ַשה וילדיהם. מלבד אירוח המפגש עם הסטודנטים מטלהאסי שהוזכר לעיל, קיימנו בביתם של האלרנים בשיכון המשפחות בבסיס אירועים חברתיים נוספים. כך לדוגמא, ערכנו אצלם מסיבת חנוכה קהילתית: הכנו "מסכת" מיוחדת, שיחקנו משחק בנוסח "מחפשים את המטמון" ואכלנו סופגניות אמיתיות עשירות בריבה. אירוע אחר שקיימנו בביתם היה תחרות בישולים. אילן ואני הכנו סיר עם ביף סטרוגנוף, והתוצאה, שהייתה כנראה ערבה לחיכם של רבים מהמשתתפים, זיכתה אותנו באחד מהמקומות
הראשונים. בפסח התכנסנו לחגוג סדר כהלכתו, עליו עוד יסופר בהמשך. המעגל החברתי הרביעי, המוגבל משהו, היה עם חברינו לכיתה. לא נוצרו קשרים חברתיים טובים עמם בשל פער הגילים. הם היו קצינים בצבא האמריקני, רובם היו מבוגרים מאיתנו ב־4—6 שנים לפחות, שבהן הספיקו ללמוד תואר ראשון בווסט פוינט או במסגרת ה־ROTC (Reserve Officer Training Course) שהתקיים במקביל ללימודים האקדמאיים שלהם, וחלקם היו נשואים עם משפחות. יתכן שהעובדה שהיינו קהילה ישראלית כה גדולה תרמה לכך שלא הרגשנו צורך בחיזוק הקשר עימם. יחד עם זאת, נפגשנו איתם בכמה הזדמנויות שונות במהלך שעות הפנאי. אחת מהן הייתה מסיבת הסולו שלנו, אשר התקיימה ב־Lake Lodge. השיחה עימם, שתובלה בשתייה אינטנסיבית של בירה ואלכוהול, התמקדה בענייני המזרח התיכון. כשהגיע הערב לשלב מתקדם, היו חברינו שיכורים מאוד מכמות האלכוהול
שצרכו. העובדה שהצליחו להגיע בחזרה בשלום למגורי הקצינים, היא בהחלט בגדר נס.
הטיול לחוף המערבי
בחופשת חג המולד נסגר בית הספר לטיסה בפורט ראקר לחופשה של כשבועיים וחצי. בפני אלרן עמדה דילמה: איך להבטיח את שלומם וביטחונם של פרחי הטיס שתחת אחריותו בתקופת החופשה. היה ברור לו שאם יותר לכל אחד לעשות כעולה על רוחו, הוא יאבד את השליטה על כולם, והסוף — מי יישורנו. כך נולד במוחו הרעיון להוציא את כולם לטיול מאורגן למשך כל החופשה. הוא גייס את תמיכת הנספחות בוושינגטון, אשר הקצתה תקציב מיוחד של כמה אלפי דולרים לסבסוד הטיול, ואת יתר העלות שילמנו מכיסנו. אלרן היה "הפרויקטור" של הטיול אשר עסק בתוכנית העל של הטיול ובכל הלוגיסטיקה. לצורך הכנת התוכנית הפרטנית גייס עזרה מקרב פרחי הטיס. הוטלו משימות על אחדים מאיתנו לכתוב פרקי הסבר על חלק מהמקומות שבהם היינו עתידים לבקר. בחלקי נפל לכתוב את הפרק על פארק יוסמיטי (Yosemite). אספנו את כל הטקסטים והפקנו חוברת מסודרת ובה תוכנית הטיול והפירוט על האתרים. רשימת הציוד שהיה עלינו להביא כללה, פריטים "לא סטנדרטיים" כמו: שמיכה וכרית (לשינה באוטובוס), ז'קט ועניבה (ליציאה
בערבים), ועוד. ביום ד' ה־17 בדצמבר התקבצו לקראת השעה 13:00 ליד משרדי ה־AMTD: מפקד הטיול
