Page 176 - Preview
P. 176
איך שלא יהיה, הרגשתי שחשוב מאוד שביצעתי נחיתת חירום, כך שבמקרה הבא לא יהיו לי היסוסים בנדון. חוץ מזה — זה היה קצת כיף.
חיי החברה של פרחי הטיס הישראלים
מחוץ לשעות הפעילות של לימודי קרקע או טיסות ומחוץ לפעילויות רשמיות של ה־ Allied Military Training Division( AMTD) היינו חופשיים לעשות כרצוננו. פעילות הפנאי שלנו התקיימה במעגלים שונים.
המעגל החברתי הראשון שלי היה עמיתי לצוות — אילן אזרחי. העובדה שהיינו שותפים לרכב הובילה לכך שגם בילינו הרבה זמן ביחד, מחוץ למסגרת הלימודים והטיסות. באחד הימיםהתלווינולבתםשלהזוגסטבינס,תיכוניסטיתבהירתשיערהעונהלשם ֵטרי,וביחד עם החבר שלה נסענו לקונצרט של להקת פופ מקומית. מצאנו עצמנו בתוך קהל של צעירים אמריקנים, שהיו נרגשים למשמע צלילי הלהקה, ועסקו בעישון אינטנסיבי של מריחואנה. כמות העשן הייתה כה גדולה שניתן היה להבחין בעננה שנוצרה מעל לראשי הקהל, והגבילה את הראות. הרעש היה מחריד, וניסיתי ללא הועיל, לצמצם את הנזק בכך שדחפתי לאוזניים פיסות קלינקס שמצאתי בכיסי. עבורי זו הייתה חוויה מחניקה ומרעישה
מאוד, והחלטתי לא לחזור עליה בעתיד. המעגל החברתי השני שלי היה עם פרחי הטיס הישראלים האחרים שהיו באותה עת
בהכשרה בפורט ראקר. היו לנו שתי צורות בילוי עיקריות. הראשונה, הייתה השתתפות בערבי ריקודים לצלילי תזמורת שהתקיימו מדי שבת בערב ב־Lake Lodge, מועדון הקצינים שהיה על שפת האגם שבבסיס. היינו נוסעים לשם בכמה מכוניות, ומעבירים את הערב בהאזנה לנגינת התזמורת ושתייה ממגוון המשקאות האלכוהוליים שהוצעו בבר. ב־Lake Lodge התנסיתי לראשונה בטעמם של משקאות אלכוהוליים כמו Gin Collins, Tequila Sunrise ו־Frozen Strawberry Daiquiri, שהאחרון שבהם התחבב עליי במיוחד. בתחום הריקודים המצב היה לפעמים בעייתי בגלל עודף "הביקוש" על "ההיצע". שתי נערות אמריקניות צעירות שענו לשמות ֶד ִבּי (Debby) וסוּ (Sue) נהנו מאוד להיות בחברתנו, פרחי הטיס הישראלים, והיינו מתחלפים בינינו בריקודים עימן. מאוחר יותר כשהגיעו לפורט ראקר ששת פרחי הטיס שנקלטו בכיתת "הכובעים הצהובים" (אילון אורבך, שאול חנני, גון ניב—רון, גיא פורן, איל ברתנא ודוד קרני) הם רכשו במשותף סירת
מרוץ אשר שימשה אותנו לאימוני סקי־מים על האגם. צורת הבילוי השנייה שלנו הייתה נסיעה לבקר בכל מיני מקומות בסביבה, בעיקר בסופי
השבוע שבהם לא נדרשנו לשבת וללמוד לקראת בחינה. כך לדוגמה, בסוף השבוע של ה־22—23 בנובמבר נסענו, חלק מקבוצת פרחי הטיס הישראלים, לבלות באטלנטה, בירת ג'ורג'יה השכנה. ָמְר ַשה סמית, אשתו של הקולונל היהודי סמית (Smith), אשר היה רופא בבסיס, ארגנה לנו אירוח עם צעירים יהודים מארגון "הלל" באוניברסיטה המקומית. בערב יצאנו למשחק כדורסל של הליגה המקצוענית בין ה־Atlanta Hawks ל־New Orleans Jazz. לאחר המשחק חזרנו למועדון "הלל", ואספנו כמה מהבנות, אשר לקחו אותנו לדיסקוטק מצוין ב־Underground. המוסיקה הייתה מלהיבה, וחזינו בפיות פעורים בשישה
176
