Page 189 - Preview
P. 189
189
מאוורר במתקן הסימולטורים. לחלק מהחניכים לקח זמן רב להסתגל לטיסת המכשירים בסימולטור. אני התרגלתי די מהר לעניין, והרגשתי די בנוח.
ביום שישי ה־13 בפברואר סיימתי שלושה שבועות טיסה בסימולטור והגיעה השעה למבחן הטיסה (checkride). הבוחן שלי היה אזרח בשם שונפלד (Shoenfeld) שהתגלה בתור בחור משעשע. הוא השתדל להצחיק אותי כל הזמן ולהרגיע אותי, למרות שלא הייתי מתוח במיוחד. משך כל הטיסה הוא קילף ואכל תפוז. הטיסה עברה בשלום, פרט לעובדה שפעמיים המחשב "הוריד אותנו לקרקע" (off—motion) — דבר שהלחיץ אותי מאוד. במשך הטיסה הוא הקריא לי ציונים על כל תרגיל ותרגיל. בסוף הטיסה המדריך הניח את דף הציונים על הרגל שלי עם 88 למעלה ואמר — "להתראות בחדר התדריכים". הייתי מבסוט עד הגג. גם ֵק ִיין היה מרוצה מהתוצאה והצטדק שנתן לי ציון מגן של "רק" 87. איך שלא
יהיה חשתי הקלה גדולה וסיפוק רב מהציון שקיבלתי במבחן. בשלב הסימולטור צברתי 20 שעות טיסה. בתום שלב זה, ומבלי שביצענו שלב של
הסבה מסודרת למסוק החדש, עברנו לשלב מכשירים על מסוק בל־205 אמיתי.
הסימולטור (צילום: מודי קרן)
Shopping
בכסף שחסכנו מהאש"ל הצטיידנו בפריטים שונים לקראת חזרתנו לארץ. בתחילה רכשנו מצלמות. הגם ששאפתי לקנות לי מצלמה מקצועית מסוג Nikon F, בשל מחירה היקר החלטתי להסתפק באחותה הצנועה יותר: ה־Nikkormat. האפשרות להתקרב לאובייקטים המצולמים ריתקה את דמיוני, והיה זה אך טבעי שארכוש לעצמי עדשה טלסקופית. בחרתי בעדשה מסוג 230mm zoom—90 מתוצרת Vivitar. עשיתי כמה צילומי ניסיון במהלך פיקניק קהילתי שערכנו באחת מפינות הקייט הרבות שניתן היה למצוא במרחב העצום של הבסיס. " טבילת האש המבצעית" של העדשה התקיימה במהלך הטיול לחוף המערבי
