Page 263 - Preview
P. 263
263
"תנודתיים". לקח כמה טיסות עד שהתרגלנו למערכת ההטסה השונה, והריחוף חזר להיות יציב. תוכנית הטיסות נפתחה בסדרה של שמונה גיחות כללית+חירום, גיחה נוספת של שטח מוגבל, וסידרה של שש גיחות של תרגול עקרונות הדרכה. לאחר כחודש של טיסות, הצטרפנו לטייסת ראשוני למשך כשבוע, כדי לתרגל מעשית טיסה עם חניך אמיתי. לכל חניך מדר"ט צוּות צמד פרחי טיס חניכי ראשוני מסוקים מקורס 91. שני החניכים הראשונים שלי היו פ"ט יצחק אפלבאום ופ"ט מיכאל אברמוביץ' (לימים אבירן). טסתי עם כל אחד
מהם ארבע גיחות. לאחר השלמת סדרת הגיחות עם חניכי ראשוני, המשכנו בתוכנית הטיסות שלנו לתרגל
טיסות הדרכה בחתכים נוספים: מכשירים, נווט, טקטי, חירומי מסלול, ולילה: ניווט ירח והקפות לטרפז. בסך הכול ביצעתי במהלך הקורס 51 גיחות בהן צברתי 46:30 שעות טיסה על סייפן.
בתוכנית הקורס היו שתי סדרות חינוך בירושלים, משותפות לחניכי כל המגמות. לסדרות החינוך של קורס מדר"ט שנערכו לפני המחזור שלנו יצא שם בחיל־האוויר, מאחר ושולב בהן ביקור של החניכים בישיבת "אור שמח" בירושלים. לביקור זה הייתה השפעה ניכרת על חלק מהחניכים. כך לדוגמא, סגן אריה רוקר, שהיה אחד מעמיתיי לטייסת והגיע לקורס מדר"ט לפניי, החליט כתוצאה מהביקור בישיבה לחזור בתשובה. משהגיע לקונפליקט עם עצמו באשר לשמירת כוננויות בשבת, הודיע למפקד הטייסת שלא יוכל לטוס בשבת, דבר שהביא לסיום הקריירה הטיסתית שלו. גם מפקד טייסת מדר"ט בתקופתי, רס"ן עמיר יהל, הלך בעקבות האור החדש שנגלה לו, ופרש מטיסה ומהמשך התקדמות בפיקוד בחיל־ האוויר. התופעה הזו הדליקה כמה נורות אדומות במטה החיל, שבעקבותיהן הוחלט לבטל את המפגש בין חניכי קורס מדר"ט לישיבת "אור שמח". בשל השפעת החזרה בתשובה שהייתה לישיבה על כמה מהחבר'ה היא זכתה לכינוי המבודח "אור סובב", בקרב טייסי המסוקים. אמנם אנו, חניכי קורס מדר"ט 100, לא ביקרנו בישיבה, אבל מנגד זכינו לכמה מפגשים מרתקים עם פרופסורים בעלי שם עולמי כמו פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ופרופ' דוד
הרטמן. ב־25 בפברואר עליתי לטיסת המבחן לסיום קורס מדר"ט עם רס"ן צביקה קלרון, שהיה
מ"ט מתקדם מסע"ר באותה עת. קלרון "שיחק" את החניך המתקשה, ואני הייתי צריך לזהות באופן הטיסה שלו את הבעיות שמהן "סבל". אחת מההדגמות שביצע הייתה של חניך בראשוני המתקשה לנחות מריחוף. ניסיתי לסייע לו במתן הכוונה רגועה ולהסביר מהן תנועות ההטסה שעליו לעשות, תוך שאני מרכז את מבטי במצב האף של המסוק ומרחקו מהקרקע. כך "פספסתי" את העובדה שקלרון טס עם משקף קסדה מורד. הלקח שלמדתי בטיסה זו — תמיד להביט לעבר עיני החניך ולראות לאן הוא מסתכל — שימש
אותי בכל טיסות ההדרכה שביצעתי מאותו יום והלאה! כמה ימים לאחר מכן, נערך טקס הסיום של הקורס. כל אחד קיבל תעודת גמר ושרוך
הדרכה שחור אותו ענדנו על מדי ה־א' שלנו. הרגשתי מרוצה משינוי הסטטוס שלי ויחד
