Page 283 - Preview

283
כדי לדון בדרכי התגובה האפשריות. בימים שלאחר מכן, התגבשה תוכנית מבצעית לתקיפת יעדי מחבלים בחוף הלבנון, באמצעות פשיטה מהים של לוחמי הקומנדו הימי. ליעדים נבחרו שני מבני אימונים של מחבלים באזור ראס־א־שק, על חוף הלבנון בסמוך
לעיירה סאראפנד, כארבעים ק"מ צפונית לגבול ישראל. ביום ה', ה־17 באפריל, ירדה פקודת המשימה לטייסת לביצוע כוננות לחילוץ למבצע
שקיבל את שם הקוד "מתח גבוה". אני נבחרתי להיות הקברניט, סגן נמרוד שחר118 נקבע להיות טייס המשנה, ורס"ל מישל בן שימול המכונאי המוטס. המראנו לשדה דב, ואספנו את הרמטכ"ל, רא"ל רפאל איתן ופמלייתו, וטסנו עימם לבסיס שייטת 13 שבעתלית,
לתדריך לקראת המבצע. נחתנו במנחת הקטן שליד בסיס עתלית. הרמטכ"ל ופמלייתו ירדו מהמסוק ועלו על
רכבים שבאו לאסוף אותם. השלמנו את כיבוי המסוק, קשרנו את הלהב, ועלינו על רכב אחר, שלקח אותנו למבנה בבסיס השייטת, שבו התקיים התדריך. האולם הגדול היה מלא כמעט עד אפס מקום. התיישבתי בכיסא פנוי באחת השורות הראשונות. הייתה זו לי פעם
ראשונה שהשתתפתי בתדריך של הכוח הלוחם, לפני ביצוע פעילות מבצעית מעבר לקו. התדריך היה מרתק. הוצגו, מפות, תצלומים, סדר כוחות, נוהל הקשר. הרמטכ"ל שאל שאלות, המפקדים השיבו. הופעתו של אחד ממפקדי הכוח, סרן דורון, הרשימה אותי מאוד. הוא היה גבוה, בהיר שיער, וחסון. דיבורו היה רהוט וניכר היה ששלט בפרטי המשימה. דמות של לוחם ללא חת. בתום התדריך טסנו לבסיס רמת־דוד להחזיק את הכוננות משם. לאחר נחיתה, שונתה תצורת המסוק לתצורה של כוננות חילוץ. בתצורה זו מורכב בתוך תא המטען, מכל דלק נוסף, שאותו ניתן למלא בכ־900 ליברות דלק, בנוסף ל־1400 ליברות הדלק שבמכל הדלק הראשי, וכך להאריך את זמן השהייה באוויר בכ־1:15 שעות נוספות. תדרכתי את המכונאי המוטס לתדלק את מכל הדלק הנוסף למקסימום האפשרי, בהתאם למשקל ההמראה המתוכנן. התאריך העברי היה א' אייר, ראש חודש. הירח במולד, ולכן
תנאי הראות הצפויים היו של לילה חשוך, במשך כל הלילה. לאחר שהשלמנו את הכנת המסוק, סרנו לחדר המבצעים של הגף שם פגשנו את צוות
הכוננות החילית, שהחזיק את הגף באותה עת. הקברניט היה עמיתי מימי פורט ראקר, סגן רוני גלבוע. החלטתי ביוזמתי, לתדרך את רוני באשר לפרטי המשימה שלנו, כדי שהוא וציוותו, ישמשו גיבוי עבורנו, למקרה שתקרה תקלה במסוק שלנו. עברתי איתו על תצלומי האוויר שהיו בידיי: מיקום היעדים, שהיו מבנים מבודדים בינות למטעי פרדסים, ציר התנועה של הכוח, ומיקום נקודות נחיתה אפשריות באזור החוף. כשנשלמו ההכנות,
העברנו הודעה דרך המפי"כ שאנו מוכנים. במהלך הלילה עשה הכוח את דרכו צפונה בספינות חיל־הים. כשהגיעו הספינות
מערבית לאזור היעד, ירדו הלוחמים לסירות גומי, כדי שיקרבום לחוף. את הקטע הסופי של ההתקרבות החשאית לחוף ביצעו לוחמי השייטת בשחייה. בסביבות השעה 02:30 אחר חצות, הגיע הכוח בסמוך ליעדים, והתפצל לצורך תקיפת שני המבנים שסומנו בתור מטרות לפיצוץ. כוח משנה אחד הגיע למבנה העיקרי הדו־קומתי, והתמקם במארב מסביבו. כוח משנה שני נע מזרחה יותר לעבר היעד השני, שהיה מבנה חד־קומתי. כוח משנה שלישי
118 נמרוד שחר — לימים סא"ל, מפקד טייסת 123 ומפקד מגמת מסוקים בבית הספר לטיסה.