Page 316 - Preview
P. 316
דילמת המשך הלימודים
בתום שתי שנות לימוד עמדתי בפני הצורך לקבל החלטה חשובה שהייתה לה השפעה על הקורסים שאני עתיד לבחור לשנת הלימודים הבאה: האם לסיים את לימודיי מוקדם, במסגרת המסלול התלת־שנתי במדעי המחשב (המזכה בתואר .B.A), או להישאר לשנת לימודים נוספת במסלול הארבע־שנתי (המזכה בתואר .B.Sc). אבא ייעץ לי להיפגש עם נשיא הטכניון, הפרופ' יוסף זינגר שהיה קרוב משפחה (דרך נישואין. אחיו היה האומן מיכאל ארגוב, בעלה של מיכאלה ארגוב, בת־דודתו של אבא). קיבלתי את הצעתו של אבא, וצלצלתי למזכירתו של נשיא הטכניון לקבוע פגישה. הרגשתי שאם יש מישהו שיוכל לתת
לי עצה טובה "במבט מלמעלה" — הוא בוודאי האיש. פרופ' זינגר קיבל אותי בלבביות רבה. הוא חקר את הישגיי, שאל לשאיפותיי ובהמשך
הסביר לי מדוע לדעתו עדיף לי להמשיך למסלול הארבע־שנתי. הרגשתי בנוח לקבל את המלצתו, מאחר שהיו כמה קורסים שעניינו אותי, ושלא הייתי מספיק ללמוד אם הייתי "חותך" בתום שלוש שנות לימוד. בזכות פטורים שקיבלתי מכמה קורסים של לימודים כלליים הערכתי שאוכל לסיים את התואר בתוספת סמסטר אחד בלבד. יצאתי ממשרדו
בהחלטה מגובשת להמשיך במסלול הארבע־שנתי. באוקטובר1983התגייסאחיהצעירָשיָשילחיל־הים.לאחרהטירונותעברקורס
מוכ"מים בחיפה ולאחריו התחיל שירות על ספינת "דבור" בבסיס חיל־הים באילת. כך יצא שלשלושת האחים לבית משפחת שלוש היו מדים בצבע שונה: יואב הבכור — ירוק (מודיעין), אני — כחול (חיל־האוויר) ו ָשי ָשי — לבן (חיל־הים).
תחילתה של קריירה חדשה
בסוף פברואר 1985, סיימתי את לימודיי בטכניון במסלול הארבע־שנתי במדעי המחשב. הייתי זכאי לתואר .B.Sc, ועמדתי בפני מימוש פרק חדש בחיי. שאיפתי הייתה — לעסוק בפיתוח תוכנה ובמקביל להמשיך לטוס בטייסת שלי במסגרת הצ"ח. המשך שירות בחיל־ האוויר היה הפתרון האידיאלי, ומאחר שלא הייתה לי התחייבות לשירות מעבר לתקופת הלימודים בחל"ת, היה לי "קלף" ביד להשפיע על ההחלטה לאיזו יחידה אשובץ. אם יקבלו את בקשתי — אחתום להמשך שירות קבע, ובמידה ולא יקבלו את העדפתי — אשתחרר
מתוקף סיום החתימה הנוכחית שלי. בסדרת ראיונות שיבוץ שנערכו לי בין אפריל לאוקטובר 1984 סוכם שבשובי מהלימודים
אשובץ ביחידת התוכנה ממד"ס (מערכות מבצעיות הנדסיות), שאליה ביקשתי להגיע. ב־28 בפברואר 1985 הגעתי ליחידת המשנה של ממד"ס בבסיס פלמחים, לריאיון קליטה עם המפקד, אל"מ אליהו גמזון. הוא הציב אותי להיות תוכניתן מתחיל במנהלת פרויקט
"מגן־עורף", שבאותה עת פעלה בבסיס בעל־חצור שבשטחים. רותי הייתה בהריון מתקדם, והחלטנו שעד הלידה נישאר בדירתנו בחיפה. המרחק
לבסיס בו הוצבתי היה גדול מאוד ונאלצתי לחלק את לילותיי בין הדירה בחיפה, בית הוריי ברמת השרון (משם היה אחד מקציני המנהלת אוסף אותי בשעת בוקר מוקדמת), והבסיס
316
