Page 318 - Preview
P. 318
מעניינת ביותר. הניתוק מבעל חצור הביא לשיפור משמעותי בתנאי החיים שלי — מעתה יכולתי לישון כל ערב בבית.
ב־3 באוקטובר 1985, במהלך חופשת חול המועד סוכות, עברנו לדירה ששכרנו ברחוב גדעון 9 ברמת השרון. רותי טיפלה בניצן התינוקת ואני המשכתי בשגרת העבודה שלי ביחידת התוכנה ובביצוע טיסות הצ"ח בטייסת 124. בינואר 1986 עבר עמרם לתפקיד אחר ואני התמניתי במקומו להיות מפקד גף תוכנת מכ"מ העקיבה. הייתי מודע לאחריות האדירה שהוטלה עליי ועל הצוות שלי — בידינו הייתה התוכנה של מכ"מ שהיה ה"עיניים של המדינה". כל טעות שנעשה עלולה להביא לפגיעה בשלמותה ואיכותה של התמונה
האווירית של מדינת ישראל!
תורנות קת"א שנקטעה
לאחר הנסיגה לקו רצועת הביטחון ביוני 1985 הוטל על אוגדה 91 ("עוצבת הגליל") להחזיק את קו הגבול הצפוני מקו הים התיכון ועד אצבע הגליל. מפקדת האוגדה הייתה בבירנית, ושם הוקם גף מסודר של חיל־האוויר שכלל שני מסק"ר (מסוקי קרב) מסוג צפע. כוח סיוע אווירי זה הופעל על־ידי הקת"א (קצין תאום אווירי) של אוגדה 91, שהיה טייס מסוקים
בשירות סדיר בדרגת סא"ל. בתקופה זו היה נהוג שקברניטי הצ"ח היו מחליפים את הקת"א הסדיר בסופי שבוע. כך
יצא שנקבעה לי תורנות קת"א מחליף לשבוע הראשון של חודש אפריל 1986. הסעתי את רעייתי רותי ובתנו ניצן לדירת הוריה של רותי בחיפה. הן נשארו שם, ואני נאספתי על־ידי רכב צבאי שלקח אותי לבירנית.
בבירנית ערך לי הקת"א הסדיר תדריך כניסה לתפקיד. הוא הציג בפניי את נוהל שיתוף הפעולה בין מכלול הקת"א למבצעים של האוגדה, את אופן קבלת המשימות ואת נוהל הפעלת המסק"ר ומסוקי החילוץ. מוביל המסק"ר עדכן אותי בלקחי הזנקות שהיו לאחרונה. בתום תהליך זה הרגשתי שאני מוכן להעברת האחריות אליי, והודעתי לקת"א
הסדיר שמבחינתי הוא יכול לצאת הביתה. ארגנתי את ציודי האישי בחדר השינה שהוקצה לי, והתמקמתי במועדון של הגף, כשאני
מעביר את הזמן בצפייה בסרטים, בקריאה או בשיחה עם הטייסים התורנים. קיוויתי לתורנות שקטה.
ביום חמישי, ה־3 באפריל "נחתה עליי פצצה" שכלל לא ציפיתי לה. יואב, אחי הבכור, התקשר אליי בשעות הערב המוקדמות. הוא הודיע לי שלהורים אירעה תאונת דרכים ברחוב למרחב ברמת השרון, לא רחוק מביתם, בעת ששבו מתל־אביב. אבא, שנהג ברכב, קיבל ערפול חושים רגעי שכתוצאה ממנו סטה הרכב ימינה ונתקע בסלע גדול בשולי הדרך. כתוצאה מהעצירה הפתאומית נחבטה אימא בפנל הקדמי והוטחה לאחור. אמבולנס שהוזעק למקום העביר אותם כשהם פצועים, אך בהכרה, לבית החולים בילינסון בפתח־תקווה. לאחר אבחנה בחדר המיון הועבר אבא לטיפול נמרץ, ואימא הוכנסה למחלקה פנימית להמשך מעקב והשגחה. יואב הוזעק לבית החולים, ולאחר שההורים הוכנסו למחלקות השונות, חזר לביתם ברמת השרון כדי להתקשר אליי (אז עוד לא היו
318
