Page 320 - Preview
P. 320
אותו בעת הלוויה. חזרנו לרמת השרון, וביחד עם יואב ונציג החברה קדישא נסעתי לבית העלמין כדי לבחור את חלקת הקבר.
למוחרת, יום שני, התקיימה הלוויה. החלטנו שמסע הלוויה ייצא מבית ההורים ברחוב למרחב 53 ברמת השרון — מקום שבו גרנו בשלוש־עשרה השנים האחרונות. לאחר הגעת האמבולנס ובו גופתה של אימא, יצאנו בטור ארוך של מכוניות בדרך המובילה לבית העלמין בצומת מורשה. אבא, שלא הותר לו להשתתף בלוויה בשל מצבו, הפקיד בידי יואב את מכתב הפרידה מאימא, שאותו יואב הקריא מעל הקבר הפתוח. אימא נטמנה בחלקת
הקבר, ועימה נטמן גם מכתבו של אבא. חזרנו בוכים וכואבים לתחילתה של השבעה. עם הסתלקותה של אימא, שהייתה העמוד
התומך המרכזי של משפחתנו, התערערו היסודות של מסגרת החיים המשפחתית אותה הכרנו. החיים של כל אחד מאיתנו, בראש ובראשונה — של אבא, אבל גם שלנו — שלושת הבנים, היו עתידים להשתנות.
בעקבותמותהשלאימאהועבראחיָשיָשילשרתקרוביותרלבית,בבורהפיקודשל חיל־הים בקריה. כחצי שנה מאוחר יותר, ב־16 באוקטובר 1986, היה יום התורנות האחרונה שלו לפני שחרורו. בעודו יושב בבור הפיקוד התרחש אירוע דרמטי שהקפיץ את כל צה"ל. מטוס קורנס של טייסת 69 שהיה בתקיפה של מטרות מחבלים באזור צידון ננטש על־ידי הצוות בגלל פיצוץ שהתרחש כתוצאה מתקלה בתהליך שחרור החימוש. הטייס, רס"ן ישי אבירם והנווט סרן רון ארד צנחו בשלום. מסוק האנפה של טייסת 124 שהוזנק לחילוץ הצוות לא הצליח לחבור לנוטשים, וחזר בידיים ריקות. כישלון זה במשימת הדגל של חיט"ן היה טראומה לכל אנשי הטייסת. אחד ממסוקי הצפע שהיה במשימת ליווי של האנפה, הצליח לאתר את הטייס, ולשלוף אותו מהשטח בחילוץ נועז, כשהטייס תופס בידיו את מגלש המסוק, ונאחז בו.137 הנווט רון ארד נפל בשבי ארגון "אמל". כשנתיים מאוחר יותר
אבדו עקבותיו של רון, והוא נעדר עד עצם היום הזה. בתא המשפחתי שלנו ניסינו לחזור לחיי שיגרה. לאחר שנה בבית עם ניצן התינוקת חזרה
רותי להוראה, תחילה שנה בכפר הירוק ולאחר מכן בהרצלייה. ב־24 באפריל 1988 נולד בבית החולים אסותא בתל־אביב בננו אסף. הפעם התמזל מזלי ונכחתי בכל תהליך הלידה, וכך יכולתי לראותו מגיח לאוויר העולם. עבורי הייתה זו סגירת מעגל מאחר שנולדתי באותו בית חולים 32 שנים קודם לכן. כשהגיעה העת לשחרר את היולדת והתינוק מבית
החולים נכנסתי למשרד המטפל בענייני היולדות כדי למלא את ניירת השחרור. "שמת לב שהשם אסף מתחיל באות א', בדיוק כמו שמך?", שאלה האחות בתמיהה. עבורי זו לא הייתה הפתעה כלל. את הכול תכננתי מראש. רציתי שראשי התיבות של
שמו של בני אסף יהיו א.ש. — בדיוק כמו ראשי התיבות של שמי, ושל שם אבי — אביעזר שלוש. שלושה דורות ברציפות של א.ש. — כך מתחילים מסורת משפחתית!
137 לצוותמסוקהצפערס"ןאסףמיטיבוסרןאביחכמוןהוענקצל"שהרמטכ"לעלמבצעהחילוץהמוצלח.
320
