Page 359 - Preview
P. 359
359
המראנו לניווט במבנה: תא"ל שאול שפי וסא"ל עופר רסקין באנפה מס' 044, סא"ל אדי לזר ורס"ן אדר פארי באנפה מס' 075, וסא"ל גדי פלדמן ואני באנפה מס' 012.
לאחר 1:10 שעות טיסה, נחתנו בחזרה בהליפורט. בצעד סימלי, הוחלט שהמנועים של האנפות יודממו באחת. לקריאת המוביל בקשר, סגרו הקברניטים את המצערות בו־זמנית בשלושת המסוקים. הסל"ד ירד, והלהבים האטו את סיבובם עד לעצירתם הסופית. חזרנו למבנה הטייסת, שבו נערך טקס הפרידה מלזר ופלדמן. מפקד הטייסת, סא"ל עופר רסקין, העניק לכל אחד מהם את השי שמקובל להעניק לטייסים ותיקים שסיימו טיסה פעילה
לאחר שנות פעילות רבות: ספר הטיסות האישי כמו גם את קסדת הטיסה האישית. טיסת פרידה זו הייתה גם הטיסה האחרונה שלי על אנפה.
טיסה אחרונה באנפה (7 בנובמבר 2002)
עבורי היה זה יום מרגש, מאחר וביום זה סיימתי פרק מרכזי בקריירה הטיסתית שלי. במהלך 26 שנות טיסה, צברתי למעלה מ־2700 שעות טיסה על אנפה.
כמה שבועות מאוחר יותר, ב־31 בדצמבר 2002, נערך הטקס הרשמי של סגירת האנפה בבית הספר לטיסה. אותו יום היה יום השירות האחרון של האנפה בחיל־האוויר, וחניכי קורס מס' 147 היו לאחרונים לטוס על מסוק זה. החל מינואר 2003, החלה טייסת מתקדם
מסע"ר להפעיל מסוקי ינשוף.
מדריך מילואים בטייסת ראשוני מסוקים
כאמור, החל מיולי 2002 התחלתי לטוס בתור מדריך מילואים בטייסת ראשוני מסוקים. הדרכתי בטייסת זו קצת למעלה משנה, עד לאוגוסט 2003. במהלך תקופה זו הדרכתי חניכים מקורסים מס' 148, 149 ו־150.
על שתי חוויות שחוויתי בתקופה זו בפרקים להלן:
