Page 365 - Preview
P. 365
365
לסיום קורס הטיס והענקת כנפי הכסף לבוגרי קורסי טיס מס' 78, 79, 80 ו־81. הייתה זו הזדמנות מרגשת לפגוש את כל החברים מאותה התקופה, כמו גם את מי שהיו מפקדינו בעבר, ובכללם הרס"ר המיתולוגי של בית הספר לטיסה באותה עת — רס"ר שיקל (יניב שי). 25 שנה עברו מאז קיבלנו את כנפי הטיסה על מגרש המסדרים בחצרים. שיקל הצעיד אותנו לעבר הבמה, וכל אחד עלה בתורו לקבל את מדליית כנפי הכסף מידי מפקד חיל־
האוויר, האלוף דני חלוץ. ההזדמנות השלישית, האחרונה והמשמעותית מכולן, הייתה קבלת "אות המופת בטיסה".
אות זה מוענק לאנשי צוות־אוויר, אשר סיימו את תקופת הטיסה הפעילה, וצברו 25 שנות טיסה פעילה או יותר בחיל־האוויר.
ב־28 ביולי 2004, הגעתי עם רעייתי רותי וילדיי ניצן, אסף ואייל, לבית חיל־האוויר בהרצלייה לטקס השנתי של הענקת אות המופת בטיסה. הטקס נערך במעמד מפקד חיל־ האוויר, האלוף אליעזר שקדי, מפקדי עבר ומפקדי הבסיסים, ובני המשפחות. בטקס זה קיבלו כ־40 אנשי צוות־אוויר את האות. עבור כל אחד מהם היה זה סוף פרק משמעותי
מאוד בחיים. בין מקבלי האות היו כמה טייסים בולטים: תא"ל (מיל.) אריק עזוז, שצבר 41 שנות טיסה
בחיל־האוויר, ותא"ל (מיל.) משה מלניק שלזכותו נרשמו 9 וחצי הפלות, אחת מהן הייתה הפלת הבכורה העולמית של ה־15–F. את מלניק, הכרתי מרחוק כשהייתי סג"מ צעיר בתל־ נוף, בעת שהיה אחד ממקימי טייסת ה־15–F הראשונה.
לאחר הטקס, ישבנו סביב שולחנות עגולים עם בני המשפחה לארוחת ערב חגיגית. במהלך הערב, עבר מפקד החיל, האלוף אליעזר שקדי, בין השולחנות, ושוחח עם מקבלי האות ובני משפחותיהם. כשהארוחה החגיגית הסתיימה, עלינו על האוטו ונסענו הביתה
לרעות.
בדרך חזרה הרהרתי באבני דרך בשנות ילדותי בהם נולד והתעצב החלום שלי להיות טייס. נזכרתי באותה אישה, שפגשתי ברדתי מאוטובוס מס' 5 בכיכר דיזנגוף, שהביטה בי ובקול בטוח אמרה לי: "אתה תהיה טייס!". הרגשתי תחושת סיפוק עצומה, על כך שנבואתה אכן התגשמה, על תרומתי לביטחון המדינה במהלך 27 שנות טיסה פעילה, ומעל לכול — על
כך שהגעתי בריא ושלם לקו הסיום. תם עידן בחיי.
