Page 363 - Preview
P. 363
363
נחיתה אחרונה
ב־23 באוקטובר 2003 התייצבתי בהליפורט בחצרים, להמריא לגיחה האחרונה שלי כטייס בחיל־האוויר. לאירוע הגעתי בלוויית בני משפחתי: אבי, אביעזר שלוש, שב־22 ביוני 1976 ענד לי את כנפי הטיסה בפורט ראקר, רעייתי רותי, אותה הכרתי במהלך אחד הגפים, שביצעתי בבסיס אופיר שם שירתה בתור פקידת מבצעים, שלושת ילדיי — ניצן, אסף ואייל, וחמי וחמותי — מאיר ודליה בן־חיים. התכנסנו בחדר התדריכים של מגמת מסוקים לתדריך חגיגי חמישה טייסים ותיקים, שזה להם יום סיום פרק הטיסה הפעילה בחיל־
האוויר, ובני משפחותיהם. בתום התדריך נפרדנו מבני המשפחה, והתכנסנו באחד החדרים לתדריך בצוותים. לכל
אחד מהמסיימים הוצמד אחד מהמדריכים הסדירים של הטייסת. אני צוותי עם רס"ן יונתן וידס. בדקנו משקלים, ועברנו על מפות הניווט המתוכנן.
בתום ההכנות יצאנו לליין. חתמתי בפעם האחרונה בספר המסוק. ניגשתי לסייפן מס' 132, וביצעתי לו בדיקות חיצוניות בנוכחות בני המשפחה. המצלמה הנציחה כל צעד וצעד בתהליך. משסיימתי את הבדיקות, נקשרתי בכיסא ימין, וידס בכיסא שמאל. בני המשפחה
התרחקו למרחק ביטחון, וידס הניע, ואני לקחתי את ההגאים. "מפלגה מעוזר 1, רשות המראה", קראתי בקשר. "עוזר 1, רשאי להמריא", ענה לי הפקח מהמגדל.
הרמתי קולקטיב, דחפתי סטיק קדימה, והמראתי לגיחה האחרונה.
עם המשפחה והסייפן, לפני הטיסה האחרונה (23 באוקטובר 2003)
