Page 362 - Preview
P. 362
שואלים את החניכים אם הם מעוניינים לקבל את הבעיטה, תשובתם תהיה לא". הוספתי ואמרתי: "אני מציע שלאחר שתחזרו מהטיסה תמצאו דרך שונה להביע הערכה על הישג הסולו של החניך. אפשר ללחוץ לו את היד, אפשר להצדיע. אבל העניין הזה עם הבעיטות
הוא פשוט לא מכובד, וחייבים לשים לזה סוף". משסיימו המדריכים את התייחסויותיהם, נעמד מולנו מפקד הטייסת, וסיכם את תדריך
המדריכים. הוא התייחס להערות השונות, וסיים את דבריו בהתייחסות להצעה שלי לאמץ נוהג שונה:
"...ולמרות מה ששלוש אמר, אנו נמשיך במסורת הבעיטות". לא האמנתי למשמע אוזניי. איך אפשר להגיד דבר כזה? הייתי המום. יצאתי לגיחה עם שני החניכים שהוקצו לי. הם עברו את הצ'ק בהצלחה, ושלחתי כל אחד
מהם לסולו בתורו, כשאני ממתין במנחת בשטח. כשסיים החניך השני את הסולו שלו, ונחת לצידנו, עלינו אני והחניך הראשון בחזרה למסוק, וטסנו שלושתנו בחזרה לבסיס.
לאחר הנחיתה בליין, כיבינו את המסוק ויצאנו ממנו. בזווית העין הבחנתי בתכונה של החניכים ליד סככת המסוקים, מתכוננים לקבל את עמיתיהם שחזרו מהסולו הראשון, לפי כללי המנהג.
החלטתי להיות נאמן לעקרונותיי, ולא להתיישר לסיכום המאכזב של מפקד הטייסת. התקרבתי לשני החניכים ואמרתי להם:
"...יש כאן מנהג שמדריכים בועטים באחוריהם של חניכים שעשו גיחת סולו. אני מתנצל, ומקווה שלא תתאכזבו, אבל אין לי כל כוונה לעשות זאת. אני חושב שהשגתם היום הישג חשוב, ואני מברך אתכם על כך, ומצדיע לכם".
הרמתי את ידי בהצדעה, ולאחר שהורדתי אותה, הוספתי את הדברים הבאים: "אם ניפגש בעתיד, סביר להניח שלא אזכור את שמותיכם. אבל אתם, אני מקווה, לא תשכחו את שמו של המדריך שעשה לכם צ'ק סולו. אז בקשה קטנה לי אליכם. אם אכן תפגשוני אי שם בעתיד, אנא הזכירו לי את שמכם, וכי אתם החניכים שהצדעתי להם בסיום
הסולו הראשון". חזרתי למבנה הטייסת, והלכתי להחליף בגדים בחדר ההלבשה. החניכים שלי נותרו
בליין, לחטוף את נחת רגלם של המדריכים הסדירים, ומנת המים מחבריהם. כשעליתי על האוטו, בדרכי הביתה, הייתי לאדם אחר. משהו בליבי נשבר, וגרם לי להרגיש לא שייך. הנורמה שביקשתי להנחיל, הייתה כנראה מתקדמת מדי לאווירת ההדרכה בטייסת ראשוני מסוקים באותה עת. יש משפט באנגלית שאומר Old habits die hard.
ייתכן שטרם הבשילו התנאים, לחולל את השינוי ההתנהגותי שציפיתי לו. אט־אט, הבשילה בי ההרגשה, שאם זוהי אווירת ההדרכה בטייסת, אינני רואה עצמי
ממשיך להדריך בה. עבורי זו הייתה תחילתו של הסוף. זמן לא רב לאחר מכן, הסוף האמיתי אכן הגיע.
362
