Page 45 - Preview
P. 45
45
שאפשרו לי לצפות בטלוויזיה בביתם. הטלוויזיה הישראלית התחילה את שידוריה במשדר מיוחד של מצעד יום העצמאות של שנת 1968. בהמשך התחילה לשדר פעם בשבוע בלבד, ואח"כ הגדילה את מספר שידוריה לשלושה ערבים בשבוע בימים א', ג' ו— ה'. מאחר שלא הייתה לנו טלוויזיה בבית, סידרה לי אימא אירוח אצל משפחת וינר, והייתי יורד לדירתם פעם בשבוע לצפות בסדרות החביבות עליי. תהליך זה נמשך עד לאחר בר־המצווה שלי ביולי 1969, אז קיבלתי מתנה מדודיי רותי ואוסקר טלוויזיה ניידת קטנה של סוני, שהפכה
לטלוויזיה המשפחתית שלנו. יותר לא נזקקתי לחסדי השכנים. על הדלת של דירתנו נתלה אחר כבוד שלט ריקוע בנחושת שהכנתי בשיעורי מלאכה
ר. א. שלוש
CHELOUCHE
באחת הפעמים שהגיעו אורחים לביתנו, צלצלו בדלת ומשזו נפתחה בפניהם שאלו בבדיחות: "האם כאן גר רב אלוף שלוש?".
מי שנכנס לדירה ראה מולו ספרייה גדולה, עשויה מעץ וצבועה בצבע חום טבעי. מכיוון שהיא הייתה פתוחה ברובה (להוציא שורת מדפים אחת שהייתה סגורה בזכוכית הזזה), היו הספרים צוברים אבק. אחת לכמה זמן הייתי עוזר לאימא בניקוי הספרייה: היינו מוצאים את הספרים ממדפיהם, חובטים בהם אחד נגד השני, מעבירים מטלית אבק בצד העליון של הדפים, ובסוף מחזירים אותם למקום. בצידה הימני היה מדף שעליו עמד הטלפון
(היחיד!) שהיה לנו. משמאללכניסההיהחדרושל ָשיָשישהיהמחוברלסלוןבדלתהזזהרחבה.הסלון
היה החדר הגדול בדירה, וניצבו בו שולחן העבודה והספרייה הגדולה שאבא ירש מסבא צדוק. הייתה בו אווירה מיוחדת שנוצרה משילוב של חפצים שונים שנרכשו בעת מסעות המשפחה לחו"ל, כמו כלי קרמיקה מרוסיה ופסלי אלילים ותחריטי עץ מניגריה. בסלון זה נקשר אחד ממעשי השובבות הראשונים שעשיתי, עוד כשהייתי בגיל הגן. באותה תקופה היה בסלון שטיח גדול ובהיר, שהיה עשוי מלולאות גדולות. יום אחד לקחתי קופסת גפרורים, נכנסתי אל מאחורי הספה, הצתי גפרור והדלקתי את אחת הלולאות בקצה השטיח. אין לי כל זיכרון מדוע ולמה מצאתי לנכון לעשות מעשה שטותי זה, אבל למזלנו
הרב תפסו אותי די בהתחלה, והאש כובתה לפני שהתרחשה שריפה גדולה. מימין לסלון היה חדר השינה של ההורים, ומימינו החדר של יואבי ושלי. לסלון, לחדר
ההורים ולחדר שלנו היו יציאות למרפסת, שנסגרו על ידי תריסי גלילה. באחד הימים, בעת ששהינו בתל־אביב, נפרצה דירתנו. הגנבים הפכו את הבית עד שהגיעו למגירות של שולחן הכתיבה שלי. באחת מהן הייתה קופסה ממתכת, מעין קופה עם מפתח, שבה שמרתי את אוסף החתימות שלי. הגנבים, שכנראה חשבו שמצאו שלל רב,
נטלו את הקופה ולא חיפשו יותר דבר. כתוצאה מאירוע זה נקראתי לדגל לשפר את ההגנה על הבית. אבא רכש מעצורי הרמה
לתריסים. כל מעצור היה למעשה תבריג עם דסקית בקצהו. לאחר שהורכב המעצור על המשקוף ניתן היה לסובב את התבריג עד שהדסקית הייתה נוגעת בתריס. בכמה סיבובים
בכיתה ז'. היה רשום עליו:
