Page 18 - Riot!

(Baby baby) Can I Invade Your Country / Sparks (2006)
בשם אותה "החירות" ארצות הברית עשתה – וממשיכה לעשות – את הפשעים הכי איומים לדמוקרטיות ברחבי העולם. זה לא מקרי, מבהירים ספארקס. זה מקודד בגאווה הלאומית שלנו. פשוט תקראו את מילות ההמנון.
מאת: יעל נוימן
השיר של הלהקה האמריקאית הוותיקה נכתב כסאטירה על הצורך הבלתי נלאה של האדם לכבוש ולשלוט באחר. הוא הושק במהלכה של מלחמת עיראק השנייה - מלחמה מדממת, שגבתה את חייהם של מאות אלפים, אמריקאים ועיראקים כאחד. ואף שזה לא נאמר באופן מפורש במילות השיר, אי אפשר שלא לקשר בינו לבין המלחמה הזו - שכן הוא מביע ביקורת חריפה על תאוות הכיבוש חסרת הרסן של אמריקה וההנאה שמנהיגיה שואבים משליטה והפעלת כוח.
״האם אוכל לפלוש למדינתך?" הוא פרפרזה על ההמנון האמריקאי. הוא נפתח בבית המקורי של ההמנון במלואו – ומהקונטקסט של כותרת השיר ומהלחן השונה אנו מבינים שיש פה פרשנות שונה שלו. שורות שהאמריקאים שרים ברטט כמו "הבזקן האדום של הרקטות, הפצצות שמתפוצצות באוויר / העידו לאורך הלילה כי דגלנו עודנו שם" – פתאום נשמעות כמו צמא לדם ולאש המלחמה. וכל הקריאות הנרגשות שבהמנון נתפסות כשאלות רטוריות שמנציחות אומה אימפריאליסטית וכובשת שאיננה קשובה, בלשון המעטה, לעם הנמצא תחת שליטתה, ובמקום זאת מנסה לכפות את התרבות שלה עצמה עליו.
ואם הפרשנות החדשה להמנון עוד לא ברורה, ספארקס חותמים את הבית המקורי במשפט: "ועוד דבר אחד: אני יכול לפלוש למדינה שלך?".
אין הרבה תוספות טקסטואליות בשיר על הבית המקורי של ההמנון – רק בית נוסף וקצר. אבל זה המון כדי להעביר מסר אנטי מלחמתי ענקי. וכשהסולן ראסל מייל שר "אל תתנו לחירות לדעוך, מותק, בואי נפלוש" – האירוניה ברורה.
הדגל זרוע הכוכבים / פרנסיס סקוט קי
הו, אמ ֹור, התוכל לראות באור השחר המוקדם, את שבירכנו בגאווה באור הדמדומים האחרון? שבפסיו הרחבים וכוכביו הבוהקים בסכנת הקרב, צפינו מעבר למתרסים, בנפנופם האמיץ? והבזקן האדום של הרקטות, הפצצות שמתפוצצות באוויר, העידו לאורך הלילה כי דגלנו עודנו שם.
הו, אמור, האם אותו הנס זרוע הכוכבים עודנו מתנוסס, מעל ארצם של בני החורין, וביתם של האמיצים.