Page 109 - Demo
P. 109
הם מכחישים את הטבח וטוענים שאוניות של ישראל ירו על היישובים מהים ועוד כהנה וכהנה המצאות שקריות.
דוגמה קצת פחות רצחנית נוגעת לעניין המגדר - הזהות המינית האישית. יש ילדים בבתי ספר בארה"ב המבקשים שלא יפנו אליהם בלשון זכר או נקבה כי הם עדיין לא החליטו מה הם... יש להם הזכות להגדרה עצמית... יש כאלו שאף החליטו שהם כלבים ומבקשים שיפנו אליהם כך. המוסדות מנחים את המורים להתייחס אליהם לפי בחירתם! לכל אחד יש זכות להגדרה אישית. יש גם גברים הנישאים לגברים כי כך הם החליטו, ולא משנה מה באמת מינם. יש כאן בלבול עצום שנובע משעבוד ואי יכולת להעמיד את ערך החופש
האנושי בשורת הערכים האחרים שהוא שייך אליה ולא כערך 'עליון'.
האדם רוצה חופש עצמי לפעול על פי טבעו, אך בגלל מחשבות ודחפים מקולקלים הוא עלול להרחיק לכת ולהגיע למקומות מזיקים, כפי שראינו לעיל.
דווקא במקום שנראה רחוק מאוד מחופש - בתוך התורה - אפשר למצוא את החירות. לכאורה התורה 'מורה' לכולם את אותם הדברים ויוצרת 'עדר'. אולם לאור הפסקה של הרב קוק, לקח אותנו הרב בשיעור למסע החופש של התורה. הדרך של לימוד התורה מעוררת את החירות הנשמתית של האדם. לימוד התורה מבוסס על שיח בין שניים לפחות (חברים - חברותה), שיושבים זה עם זה ומדברים דברי תורה. הדיבור של התורה הוא שברא את העולם - 'ויאמר אלוקים', וכל התורה מלאה בקודים של הבריאה, שיש בהם
כוח התעוררות והתמלאות.
אם נתמקד בלומד המדבר עם חברו, נראה כי השיח הוא למעשה מהלך של בירור: טענה שלי, כפי שאני מבין את דברי האל בתורה שקראנו ביחד, ולאחר מכן הסברו של החבר ואני מקשיב. הדיון פותח לי אפיקים חדשים של חופש
להביט על הסוגיה, וכך מתרחבת החירות שבתוכי.
לימוד התורה בחברותה מחדש לי הברקות שלא היו בידיעה הקודמת שלי ומרחיב לי את גבול העצמי. אם נעשה 'זום־אין' למהלך הזה, נפגוש אדם
כנפי החופש באמונת התורה 107
