Page 129 - Demo
P. 129
מהו השכל החשוב ביותר - זה שרואה את המציאות ומחבר את האדם אל החיים בדיוק מרבי, או זה שמעורר את ה'אני' שבאדם לפעול ולהשפיע? או אולי זו דווקא הנשמה הפנימית שמכוונת את כוחות החיים לצעוד בנתיב
שהיא חפצה בו?
אם ננסה לחפש אחר המשפיע המרכזי בחיים, סביר שנמצא שכוח הנשמה הוא החשוב ביותר. השכל הראשון, שמושפע מן החושים, באמת מפגיש את האדם עם המציאות, ואולם אנו רואים אנשים רבים כל כך שמתעלמים מעובדות. ככל שהמציאות הולכת ומתפתחת, גוברת הנטייה להתעלם מעובדות, אפילו במחקרים מדעיים, וכשהנתונים אינם מתאימים - משנים
אותם.
השכל השני שהאדם פועל וחושב בו קובע מציאות בעצמו. אבל טבעה של המחשבה שהיא מלאת ספקות, ולכן שכל זה לא ישפיע בעצמו ולא יוביל את מהלכי החיים.
הנשמה הפנימית, שקיבל האדם בלידתו, היא שמסייעת לו לקבל החלטות ולהכריע בעניינים חשובים. היא מתמלאת כוחות חדשים בחלום, כשהיא מתעלה למרומים ומתחברת בבית המדרש של הנשמות.
הרב כותב שחופש הדעות אינו שולט בשכל זה. האדם אינו משפיע על נשמתו במחשבה. אומנם הוא יכול להקרין עליה טוב, אם יתגבר על תאוותיו וילך בדרך של אמת ויושר, דרך מצוות התורה, אבל אינו יכול לבחור באיזו דרך
היא תפעל ותשפיע.
השפעת החלום על הנשמה יוצרת באדם את החידוש האמיתי, ועל כן רק החלום לבדו מאפשר לו להיות בן חורין, להשתחרר מהכבלים של עצמו ולהיות משהו אחר. יוצא אפוא שאין כאן חופש דעות, אבל יש לאדם חירות להשתחרר ממי שהוא ולגדול. לכך מתכוון הרב בשיעור באומרו שעלינו
לפתח את השכל שלנו לדרגת השכל הפועל האלוקי.
חוכמה חלומית - התעלות האמונה בחוכמת הקודש 127
