Page 175 - Demo
P. 175
הפקרות. חופש משמעותו לחיות על פי דרכך, להיות עצמאי לפעול על פי חוקי החיים שה' טבע בך.
(אחד הבחורים אמר לרב: אתה נמצא בבית הסוהר של האיסורים שלך. הרב לקח אותו למטבח ואמר לו להכניס את היד לאש. במילים אחרות, גם זה איסור אבל הוא טבעי לנו. הבחור אמר: דיברתי על השבת שלך, שיש הרבה איסורים. הרב הסביר שהוויכוח אינו על מה שצריך לעשות או לא לעשות, אלא על השאלה האם בטבע שלי יש תורה שמחייבת אותי לציית לחוקי החיים, האם זה טבעי לי. האם לשמור שבת, למשל, זה כמו לגעת באש מבחינתי? האם אתה מקבל את התפיסה שנבראת ִעם תורה? בשביל זה צריך
ללמוד. יש תורה, ולנו הבחירה אם ללמוד אותה.)
הוא מצד חסרון העמקה נשמתית
לדעת מה הנפש שלך צריכה, מהו הטבע הנשמתי שלך באמת.
והעדר בסיס חזק במעמקי הנוש לכל קישור החיים
החיים צריכים להתקיים על פי חוקים מדויקים בכל הרבדים שלהם.
ובאה ההתנודדות עד לידי המדה הורועה של הקלת עול הדת והמוסר, עד לכדי רויון האמונה, בשטף חייה, והוא אסון נורא ואיום.
אנשים חושבים שאפשר לסטות מעט מדרך המוסר, לשקר מעט או לרמות כדי להסתדר. בלי החופש אין לאדם חיים, אך אנשים מבלבלים בין חופש להפקרות. במצב של הפקרות הם חשים היטב את אי־הידיעה מה הם החיים,
אבל כעבור זמן קצר הם מבינים שאין זו הדרך הנכונה. החופש שלנו הוא לחפש מי אנחנו ולחיות את זה.
אמנם עושה היא הנשמה את תוקידה.
בכל מקרה הנשמה מבצעת את תפקידה, גם כשהאדם בחופש אמיתי וגם במצב של הפקרות.
תרדמה - מקלט של האמונה בעת הפקרות 173
